אור ברסלב
שות זרע חיים זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות כב

שות זרע חיים· רבי חיים ברודא

זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות כב

זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות כא

ובאמת בפרק המגרש לא אמרו אלא בגט מעושית דפסולה ע"ש ואין לנו לדייק כן בחליצה אלא מהא דפ' מ"ח כמ"ש הה"מ והב"י בד' הרמב"ם דמדמי חליצה לגט וכבר נת' לעיל דאין זה הכרח כ"כ ואדרבא אפכא איכא למשמע דאינו מדמה אלא ברוצה אני וכמש"ל [ולפי דעת הגאונים ומישרים מ"ש לחלק בין שומרת יבם לנשואה דבשומרת יבם אין כופין לחלוץ אלא בבא מ"ט אבל לא בנשואה דמשעובד לה י"ל קצת דלפי"ז משכחת לה כס"ד דגמ' בחליצה מעושית דפסולה ובגט כשר בנשואה ועיין תשו' ח"צ סי' א'] ולא מצינו מי שמדמה להו להדי' חליצה לגט לגמרי אלא הרמב"ם ז"ל הוא דמדמי להו. וגם בדעתו מצינו להטור שכתב בשמו בסוס"י קל"ד דחליצה מעושית עפ"י עכו"ם כשרה אע"ג דבגט פסולה. הגם דהב"י כתב שם דגרסא משובשת נזדמנה להטור: ולפי ענ"ד לולי דברי הב"י ה"א דהרמב"ם לשיטתו בגט מעושית ע"י עכו"ם פסולה ולא בטול מהתו"ז כמ"ש בסי' קל"ד דפסק כרב משרשי' בפ' חזקת (דף מ"ח) דד"ת בעכו"ם כשר ומה טעם אמרו פסול שלא יהא כל אחד תולה א"ע ביד נכרי ומפקיע א"ע מיד בעלה ולא שבקת חיי כו' משא"כ לגבי יבמה הנופלת לייבום ל"ש זה ולא תקנו כנ"ל אלא דחזי מאן גברא רבא רבינו הב"י ז"ל דכתב דנוסחא משובשת היא עכ"פ אף להרמב"ם דמדמי להו חליצה לגט הא איהו מיקל טפי מכולהו דלשיטתו אף במאוס עלי וכל אינך דאמרו מבקשין כופין לחלוץ וגם בגט כופין להוציא בלא כתובה בכל גווני כמש"ל. ולא משכחת להרמב"ם חליצה מעושית שלא כדין אלא כששניהם רוצים לייבום וא"כ רבותינו בעלי הטוש"ע אחזו החמורות שניהם בהא דדמי חליצה לגט כהרמב"ם וסייעתו ובהא דלהרמב"ם כופין בכל ענין לא קי"ל כוותי' בהא ועכ"פ לפ"ז בכגון זה דאינו רוצה לחלוץ ולא לייבם הי' מצינן למיקל בחליצה טפי מבגט ואף באינה באה מ"ט כופין לחלוץ. ומצאתי קרוב קצת למ"ש בתשו' מהרי"ק שירש ק"ב בנידן יבם שלא רצה לחלוץ ע"ש בביאור יפה ואפשר לדייק קצת ולכוון מדבריו שם דאע"ג דבסי' קל"ה גבי קידושין שלא נמסרו לביאה כתב בבאה מ"ט כמש"ל שם לענין חליצה לא נראה כן ע"ש:

תוכן העניינים

שות זרע חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה