אור ברסלב
שות זרע חיים זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות יד

שות זרע חיים· רבי חיים ברודא

זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות יד

זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות יג

וראיתי בפנ"י בכתובות בפ' אעפ"י שהביא דברי הרשב"א הנ"ל ונתפלא מאוד וכ' ויש לתמוה על פה קדוש של אדונינו הרשב"א ז"ל מה ראה לומר כן דהא שם גופא מקשה בש"ס באמת היכי דמי כו' ומסקינן הא דאמר רוצה אני והא דלא אמר רוצה אני הרי להדי' שלא כד' הרשב"א ונתקיים שפיר שיטת רש"י דהיכא דאיכא אמתלא כופין אותו שיאמר רוצה אני לחלוץ דבלא"ה ע"כ דהכי הוא במוכה שחין שכופין אותו לחלוץ כו' ע"ש ובק"א שהניח דברי הרשב"א בצע"ג והוא באמת פלא לכאו'. ולדרכינו יתכן לישבו דכוונתו להוכיח במישור מסוגי' הנ"ל דחליצה שוה לגט ובחליצה מעושה עפ"י דין קאמר כשלא אמר רוצה אני פסולה וכמש"ל בשם הה"מ והב"י בד' הרמב"ם וכדי שלא נימא דלמסקנא שם לא איכפת לן בחליצה מעושית אלא שיאמר רוצה אני לכן בא להוכיח ולגלות מרישא דמלתא על סופה דלס"ד דגמ' שם דחליצה מעושית פסולה ודאי בחליצה מעושה ע"פ דין קאמר דומי' דגט מעושה כו' וא"כ גם למאי דמסיק דחליצה מעושה זימנין כשרה כשאמר רוצה אני היינו בגווני דס"ד דאיירי בחליצה מעושית מן הדין ודומי' דגט מעושה אבל שלא ע"פ דין לא אפי' ברוצה אני וא"ש. [וא"ש ג"כ שלא יהא סברות הפוכים מהפוך להפוך מס"ד למסקנא] וקאי הרשב"א בשיטת התוס' דחליצה שווה לגט ולא מהני הא דאמר רוצה אלא היכא שהוא מן הדין לכופו ואין ראי' ממוכה שחין דאפי' בגט כופין להוציא כנ"ל להצדיק דברי רבינו הגדול ז"ל. ולתוס' ביאור נ"ל ליישב שיטת רש"י דס"ל דחליצה אינו שוה לגט דלק"מ מגמ' דפ' מ"ח הנ"ל ושיטת הרמב"ם ז"ל וש"פ דחליצה שוה לגט דכ"א לשיטתו יש לו הכרח ופנים בהלכה דבאמת גמ' הנ"ל דפ' מ"ח הנ"ל צריך ביאור לכאו' דקאמר חליצה מעושית דפסולה גט מעושה כשר ולמאי דמסיק ה"ק חליצה מעושית וגט מעושה זימנין כשר כו' א"כ צריך ליישב מאי דתני מעיקרא בברייתא לחלק בין חליצה לגט. ואי משבשתא היא הול"ל אי תני' כו' [ועיין בש"ס החדשי' בשם השאלתות מיהו ברי"ף והרא"ש הגי' ת"ר] ועוד יש לדקדק למה לי' לאשכוחי זימנין פסול בדלא אמר רוצה אני כו' ולא נקט זימנין כשר במעושה כדין וזימנין פסול כשאינו מעושה כדין וכן בקושיתו דפריך ה"ד אי דאמר רוצה אני כו':

אולם לפרש"י הנ"ל א"ש דבאמת בעיקר דינו חולקים המה דבגט מעושה דווקא היכי דמן הדין לכופו משא"כ בחליצה. ובפרט לפמ"ש המרדכי וש"פ דכיון דמצות חליצה קודם לא משכחת בחליצה מעושה שלא עפ"י דין וית' לקמן. לכן הוצרך לאשכוחי חליצה מעושה וגט מעושה זימנין פסול בדלא אמר רוצה אני וגט מעושה כשר באמר רוצה אני ונקט בכ"א מה שהוא רבותא יותר דאף חליצה מעושה דכשרה בכ"ע מ"מ זמנין פסול כשלא אמר רוצה אני וכן בגט הרבותא דזמנין כשר כו'. ואין צריך לשבש כלל הברייתא והוא נכון וברור לפי ע"ד. ומצאתי ג"כ קצת בנ"י פ' מ"ח כמ"ש והנאני וע"ש:

תוכן העניינים

שות זרע חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה