אור ברסלב
שות זרע חיים זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות יב

שות זרע חיים· רבי חיים ברודא

זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות יב

זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות יא

והנה כתב בהג"א שם בפ' אעפ"י גבי לא רצה לחלוץ ולא לייבם דחוזרין אצל גדול למכפיי' ואומרים לו או כנוס או פטור דדווקא בבאה מ"ט אבל לא באה מ"ט לא פר"י עכ"ל. והש"ך באות כ"ח לפ"ד דהרכיב ד' הרשב"א עם ד' הג"א הנ"ל דמ"ש באה מ"ט הוא לענין כפיי' בשוטים דווקא והשיג עליהם כיון דכאן מונע כל עניני אישות כופין בשוטים אפי' אינה באה מ"ט וכ' וגם ממה שיצא להג"א כן הוא ממ"ש התוס' בד"ה תבעה היא כו' שכ' על הך דהחולץ הנ"ל בתי' ב' א"נ משום דהיא גופא איכא לפרושא בבאה מ"ט. וז"א דכוונת התוס' דלהכי לא פריך מהתם אבל וודאי לקושטא דמלתא אפי' אינה באה מ"ט דינא הכא וכ"מ מתוס' ר"פ המדיר ופ' הבע"י שהקשו מהך דהחולץ דאמרי' למכפיי' אהך דהמדיר והוצרכו לתרץ דשאני התם דמונע כל עניני אישות כו' אלמא אפי' אינה באה מ"ט דהא הך דהמדיר ודאי לא איירי בבאה מ"ט עכ"ד. והנה מ"ש בדברי הרשב"א כבר בארתי לעיל דליתא כלל וגם בד' הג"א הנ"ל:

נ"ל דלא נחית משום כפיי' בשוטים דווקא משום דינא דרבינו חננאל דלא נחתי התם לזה כלל וכן משמע דהא כתבו בשם פר"י והא הרי לא מחלק בין יוציא לכופין כמש"ש] אלא דס"ל כן מעיקר הדין מסוגי' דגמ' תבעה היא אין נזקקי' לה וכו' דלפמ"ש התוס' בתי' הא' אין נזקקי' לה לענין אגרת מרד אבל מ"מ כופין אותו לחלוץ או לייבם ולתירוץ הב' אין ב"ד נזקקי' לה בכל ענין אא"כ באה מ"ט. אלא דכבר בארתי לעיל בד' התוס' דס"ל לחלק בין שומרת יבם וארוסה לנשואה וכדעת המישרים והריטב"א הנ"ל ודווקא בשו"י בעינן באה מ"ט אבל בנשואה אין צריך באה מ"ט חוטרא לידה כו' דבלא"ה יש לה טענה מעליותא שהרי שיעבד א"ע לה וכו'. ולפ"ז מתורץ מ"ש הש"ך דאיך מצ"ל דס"ל להתוס' למסקנא דהך דהחולץ בבאה מ"ט. דא"כ למה הוצרכו לומר בר"פ המדיר ופ' הבע"י בהך דהחולץ משום שמונע כל עניני אישות דווקא דז"א דהא התוס' התם בפ' הבע"י ובהמדיר קאמרי בנשואה דמשום תשמיש לחוד לא כייפינן. וא"כ בנשואה באינה באה מ"ט דמי' לשו"י בבאה מ"ט וא"כ שפיר הוצרכנו לחלק דהתם משום שמונע כל עניני אישות דווקא כנ"ל נכון ודו"ק:

ובאמת גם בלא"ה אין דברי הש"ך מוכרחים מדברי התוס' הנ"ל דמצ"ל דדבריהם שם אמורים ליישב אף לפי תירוץ הראשון דתי' דווקא לענין אגרת מרד בעינן באה מ"ט אבל מ"מ כופין אותו או לחלוץ כו' אפי' אינה באה מ"ט והג"א הנ"ל חש לדינא גם לתירוץ הב' דתוס' הנ"ל דבכל ענין אין נזקקי' לכופו אא"כ באה מ"ט:

והנה יצא לנו מכל הני מילי מעליותא דכתבנה. דדעת הרמב"ן והרשב"א והמישרים והג"א דסוגי' דפ' אעפ"י לא נדחית אף למסקנא דבעינן באה מ"ט ומיהו בנשואה במורד כע"מ דלא בעינן בהא באה מ"ט. אלא דהרמב"ן והרשב"א ומישרים תפסו עיקר כתירוץ א' דתוס' במה שאמרו בפ' אעפ"י באה מ"ט היינו לענין אגרת מרד בלבד והג"א הנ"ל תפיס לי' תירוץ הב' דתוס' דאף מ"ש למיכפיי' לחלוץ או לייבם היינו בבאה מ"ט וממילא שמעינן לפ"ד הג"א מכ"ש לענין כפיי' בשוטים לדעת ר"ח דאין כופין לחלוץ אלא בבאה מ"ט אפי' מונע כל עניני אישות וכדיליף מיני' הת"ה והרמ"א סי' קמ"ה סס"י א'. ונת' ממ"ש דיפה כיון הרמ"א להלכה במ"ש בסי' קס"ה ודוקא בבאה מ"ט אע"ג דבסוף קנ"ד סתם כהמחבר משום דגם ד' הג"א הנ"ל לא אמורים אלא דוקא בשומרת יבם וכמש"ל ודלא כהש"ך שם באות כ"ח דיצא לחלק על דינא דהג"א ורמ"א הנ"ל כיון דמונע כל עניני אישות אלא שכתב בגט למעשה צ"ע ומיקל לכופו בשוטים לחלוץ אף למעשה באינו באה מ"ט.

ולפמ"ש כ"ז נהפוך הוא ואין לזוז מד' הרמ"א להלכה ולמעשה וכ"ז ברור:

תוכן העניינים

שות זרע חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה