אור ברסלב
שות זרע חיים זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות יא

שות זרע חיים· רבי חיים ברודא

זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות יא

זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות א

עוד כתב שם הש"ך באות כ"ג ועוד יש לומר דאפי' למ"ד באינו יכול כופין במורד אין כופין דבמורד יש תקנה אילי יתחרט אח"כ וכ"מ לפי מה שמוכח מכמה תשובות הרשב"א דבטענת אינו יכול בבאה מ"ט כופין ובתשו' רשב"א סי' א' קצ"ב כ' דמבואר דאין כופין כו'. ולפי מש"ל הכל ניחא בס"ד ואין שום הכרח וזכר ברשב"א בכל התשובה לחלק לענין כפיי' בשוטים בטענת אינו יכול בין באה מ"ט או לא כאשר יראה המעיין בצדק וגם מ"ש לחלק בין מורד ובין אינו יכול דאינו יכול ס"ל דכופין בשוטים. א"א לומר כן דהרי דברי הרשב"א בתשו' א' קצ"ב סובבים והולכים על מש"ש השמים ביני לבינה כו' דהיינו אינו יכול ע"ש. וגם גוף הסברא מ"ש לחלק בין אינו יכול למורד דאין כופין אולי יתחרט נראה לי דאע"ג דבמדיר אמרינן כן כמשל"ק מ"מ במורד דכותבין עליו אגרת מרד ולא הדר בי' עד מתי נוחיל לי' וכמ"ש התוס' ורא"ש שם לפ"ד בסוגי' דמורדת דכי לעולם יוסיפו על כתובתה ותתעגן כל ימי' וכמ"ש לקמן. ואדרבא לפענ"ד לפמ"ש בביאור ד' הרשב"א נ"ל בהיפוך בדעת הרשב"א דמורד גרע טפי לדידי' והוא דלפמש"ל בדעת הרשב"א מסוגיא דפ' אעפ"י דבעינן באה מ"ט לכתוב עליו אגרת מרד ובא"ל אין נזקקים לה לכתוב אגרת מרד. קשה טובא לכאורה דאיך יפרנס מתני' דהמורדת על בעלה כו' וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה כו' דדחוק טובא לאוקמי בבאה מ"ט דווקא ועוד דקתני וכן המורד כו' משמע דמורד ה"ה שווה כמורדת דהרי אפי' אג"מ כותבין עליו: והי' נ"ל לחלק דמורד גרע טפי מאין לו ג"א. ובמורד אפי' אינה באה מ"ט כותבין עליו אג"מ אלא דא"א לומר כן בהרשב"א דהא הוציא זה דבעינן באה מ"ט מסוגיא דפ' אעפ"י ושם לענין מורד איירי דבעי' במ"ט. לולי דברי הרשב"א ליכא לאקשוי' מהא דמורד להא דאמרינן אין נזקקי' לה אא"כ במ"ט דיש לחלק בין שומרת יבם לנשואה וכמ"ש המשרים שהביאו הב"י סוס"י ע"ז וז"ל כותבין אגרת מרד לארוסה על הארוס אם אינו רוצה לישא אותה אחר שהגיע הזמן ודווקא בבאה מחמת טענה כו' כי אשת איש אם הוא מורד אינו צריך טענה מאחר שהיא משועבד להעונה ע"כ וכן כתב בחי' ריטב"א ע"ש בפ' אעפ"י וא"כ לדבריהם הנ"ל ניחא דלק"מ ממורד. ונר' דכ"ה ג"כ שיטת התוס' דלא הוקשה להם אלא מיבמה דחוזרין אצל גדול למכפיי' ולכן תי' ג"כ שפיר דהנ"מ בבאה מ"ט לכתוב עליו אגרת מרד כמש"ל. אבל להרשב"א הנ"ל דלא מחלק בין ארוסה ויבמה לנשואה ומדמי להו אהדדי הקל"ד כמש"ל:

ולכאורה אין מקום לדברי הרשב"א הנ"ל אלא אי מתוקמת מתני' דהמורדת על בעלה כו' כמ"ד שם בגמ' מורדת ממלאכה ג"כ. וי"ל דבזה שוה וכן המורד על אשתו כו' כדאי' בגמ' באומר איני זן ואיני מפרנס אבל במורד מתשמיש י"ל דבעינן באה מ"ט לכתוב עליו אג"מ. אבל א"כ הא קיימ"ל כמ"ד מורד מתשמיש ע"ש ברא"ש. ויש לומר לפי זה לפלפולא בהא דאמרינן שם בגמ' מורדת ממאי ר"ה אמר מתשמיש. ריב"ח אמר ממלאכה תנן וכן המורד על אשתו כו' באומר איני זן ואיני מפרנס והאמר רב האומר איני זן כו' ויוציא ויתן כתובה כו' והקשו שם התוס' והרא"ש למ"ד מתשמיש נמי תקשי דע"כ מורד מתשמיש נמי כופין להוציא דאטו לעולם יוסיפו על כתובתה ותתעגן כל ימי' כו'. וי"ל מאי קא קשיא להו הא אמרינן לעיל שם אמר שמואל תבעה היא אין נזקקי' לה דלא מפקדא כו' אלא בבאה מ"ט כו' הרי דלא איכפת לן בעגונה בשלמא לפמש"ש בתי' א' דאין נזקקי' לכתוב אג"מ אבל מ"מ כופין אותו לחלוץ כו' ניחא אבל לפי מש"ש בתירוץ ב' דאיכא לפרושי בבאה מ"ט דווקא הרי דאין נזקקי' לה כלל כשאינה באה מ"ט ולא איכפת לן בעגונה אבל לפמשנ"ת ניחא דהשתא דקיימינן אליבא דמ"ד מורדת מתשמיש דווקא א"כ ה"ה וכן המורד כו' כותבין עליו אף אגרת מרד אף באינה באה מ"ט הרי דלא בעינן בהא באה מ"ט וע"כ או דמחלקינן בין שו"י לנשואה או דלא ס"ל כשמואל דסוגי' דהתם כלל ועפ"ז יש לתרץ קו' הש"ך בפלפולו באות מ"ו דתקשי להו בין לרב בין לשמואל כו' ע"ש ודו"ק:

אולם לדינא נראה לפענ"ד להשוות דעת הרשב"א עם דעת המשרים הנ"ל לחלק בין ארוסה דבעינן באה מ"ט בין נשואה דלא בעינן באה מ"ט דבלא"ה יש לה טענה מעליותא ואע"ג דהרשב"א מדמי להו אהדדי כמש"ל י"ל דעד כאן לא מדמי הרשב"א נשואה לארוסה ושו"י דבעינן באה מ"ט ומשמע לי' כן מסוגי' דפ' אעפ"י ודסוף פ' הבע"י דבעינן התם ג"כ באה מ"ט וכמש"ל היינו עכ"פ כשאינו מורד ברצון כמו באין לו ג"א ודמי בהא לשו"י דבעינן באה מ"ט לכתוב עליו אג"מ וה"נ בנשואה אם לא באה מ"ט אין ב"ד נזקקים לכתוב עליו אג"מ להוסיף על כתובתה הואיל דשיעבד א"ע דהרי על שיעבודו אנוס הוא ואפי' תוס' שחייב א"ע לה א"צ ליתן עיין ב"ש ס"ק י"ט] משא"כ במורד ברצון לנשואה דשיעבד א"ע לה בעינן במ"ט וכמ"ש המשרים דאשת איש אם הוא מורד לא בעינן באה מ"ט מאחר שהוא משעובד לעונה ע"כ כייפינן לי' עכ"פ בכל מידי דאפשר וכותבין עליו אג"מ כנ"ל נכון:

ולפי"ז עולים כל סוגי' הגמ' כהוגן הסוגי' דפ' אעפ"י וסוגי' דס"פ הבע"י דבעינן בבאה מ"ט וסוגי' דמורד על אשתו דלא צריכין בהא מ"ט כלל ועיין במרדכי פ' הבע"י דמחלק ג"כ בע"א בין מידי דפשע או לא ע"ש ודוק:

ועפי"ז א"ש מאוד ג"כ ד' הרשב"א בתשו' סי' תרצ"ג במש"ש במי שהורגל לכעוס ולהוציא את אשתו תמיד כו' ועוד דכל שמשלחה מביתו ה"ה כמורד מתשמיש ואם רצתה מוסיף לה ב' דינרין בשבת כמו ששנינו בפ' אעפ"י וכו' ע"ש דלפ"ד בשאר תשו' דלענין אג"מ בעינן במ"ט הו"ל לפרש דהיינו בבמ"ט ולפמ"ש ניחא דבכה"ג כע"מ דלא בעינן במ"ט כיון דמשעובד לה והוא מורד וא"ש. והשתא זכינו לדין ג"כ באומר אי איפשי אלא אני בבגדי כי' דצדקו ד' הח"מ וב"ש בסס"י ע"ז דכותבין אף בהא אג"מ וליכא למימר כמש"ל כיון דבזה ל"ש באה מ"ט דז"א דהא במורד לא בעינן באה מ"ט כמ"ש ומה לי מורד כולה כו':

תוכן העניינים

שות זרע חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה