אור ברסלב
שות זקן אהרן ח"ב יו"ד › סימן נח

שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין

ח"ב יו"ד · סימן נח

סימן נז

ב"ה פינסק יום ד' י"ט אייר תרצ"ב. כבוד הרב וכו' מה"ו יהודה שליט"א רב בפלוטניצה. ע"ד שאלתו במקוה אשר בעירו שמטעם הממשלה ניתן צו לנקותה בכל שבוע ומפני שיש טורח רב לנקותה בהכרח להעמיד שם פלומפ לשאוב על ידו את המים, ונסתפק אם רשאי לעשות כן משום דבפלומפ יש בית קיבול מים ומשיגיעו לשאוב המים שנשארו פחות משיעור מקוה יופסל המקוה ע"י מעט המים שבפלומפ:

והנה בעיקר דין אם פלומפ יש לו דין כלי לפסול מטעם מים שאובין, כבר נחלקו בזה האחרונים, ובס' נחל אשכול סי' י"ג הביא כמה דעות דסברי דאין לו דין כלי, רק בשו"מ מהדורא רביעאה ח"ג סי' ק"ב יצא בכל חמר לאסור מטעם דבפלומפ אף שהוא מנוקב יותר משפופרת הנוד בשעת הפתח שוליו, מיהו כיון שיש לו בית קיבול בשעת הסגרם הרי הוא חשוב כלי לענין המים הנופלים ממנו בחזרה לתוך המקוה יפסלוה בשאובין אחרי שתחלת עשיית השולים בהם היתה על אופן שיהיו עולים ויורדים תמיד וכך הוא דרך תשמישם ונסתייע לה מהא דנקטא באו"ת סי' קנ"ט ס"ה דכלי שהוא מלא נקבים מתחתיו כו' אעפ"י שאינו מחזיק כלום כיון שעשוי לקבלה בענין זה וזה עיקר תשמישו נקרא כלי ע"ש דמסיים שאין היתר אלא באופן שיקבע בפלומפ למעלה משיעור מ' סאה באופן שלא יהא לו כח לשאוב מלמטה משיעור זה, אכן בהיות שכ"ת כותב שבלא פלומפ יש טורח גדול לשאוב בידים ויש חשש לביטול המקוה כי מן הנמנע להשיג אנשים שיתרצו בכל שבוע לעשות כטורח הזה, לא אדע מה מקום להסתפק בזה, ומי כעורה מה שפסק הרמ"א ביו"ד סי' ר"א סעיף מ' דבמקום טורח יש לסמוך על הפוסקים דס"ל דדוקא במקוה של מי גשמים פוסלין ג' לוגין אבל במעין אפי' אין בו מ' סאה אין מים שאובין פוסלין, וכן עיקר לדינא דאפי' להסוברים שגם במעין צריך מ' סאה לטבילת אדם מ"מ מים שאובין אין פוסלין אותו ואדרבה המעין מטהר כל המים אם באו לתוכו ואפי' לכתחלה יכול ליתן לתוכו מים שאובין כמה שירצה וכמ"ש הטו"מ סעיף ט"ו וז"ל מקוה שיש בה מ' סאה ומעין כל שהוא יכול לשאוב כל מה שירצה ליתן לתוכה והם כשרים כו' ואין חילוק בין קדמו השאובין להמעין או המעין להשאובין דהמעין מטהר אף שהשאובין קדמו וכמ"ש הרמ"א, וגם מקואות שלנו שהם ממעינות דינם כן וכמ"ש הב"י דנהרות ובארות החפורות יש להם דין מעין דכל המים שבארץ המה מי מעין לבד מי תמצית דהיינו מי גשמים היורדין על ההרים ומתמצין המים ומבעבעין מן ההרים לאחר שפסקו הגשמים ופסקו ההרים מזליתחן וכמ"ש הרע"ב בפ"א דמקואות, והן אמנם דהב"י כתב שם דיש דעה אחרת במרדכי שסובר דבמעין נמי פוסל ג' לוגין מים שאובין ולדעה זו חשש הרמ"א שם לכתתלה דיש להחמיר גם במעין, אכן מה נאמנו עדותו של בעל ערוך השולחן שלא מצא שום אחד מהפוסקים שיסבור כן, ואם שהתה"ד כתב דהמנהג בכל המקומות להחמיר אפי' במקום שהוא מעין אם חזרו מן השאובין לתוכו, אכן מנהג בטעות הוא מפני שכמה גדולים היו סוברים דמקואות החפורות שלנו אין להם דין מעין כי כך הוא במהרי"ק שהשואל הוכיח שאין להם דין מעין מפני שנתים ועומדים וחופרים אותם, והמהרי"ק האריך הרבה לבאר לו שזהו מעין ממש, וא"כ אין מקום לחומרא זאת, וגם הרמ"א שהחמיר לכתחלה הלא כתב גם הוא דבמקום שיש טורח אין לחוש לזה, וגם מה שהביא כ"ת דברי המשכנ"י דבמקוה הסמוכה לנהר אין לה דין מעין, אבל גם בזה כבר העלה בתשו' עין יצחק סי' כ' דבאם רחוקה המקוה מן הנהר רק ד' אמות אין מקום להחמיר אפי' להמשכנ"י וכן פסק להקל בזה הרמ"ץ בתשובה סי' ס"א, וא"כ בנ"ד שהטורח גדול וכמעט שאי אפשר לית מאן דחש בזה לשאובין כיון דדין מעין לזה וכמ"ש, ובלא"ה נמי איני מבין ספיקו של כ"ת אפי' לדבריו דחש לשאובין, אכתי למה אי"א לעשות כמנהג כל העולם לשאוב ע"י פלומפ את כל המקוה וכאשר יגיע לתחתית המקוה ישאוב אותו מעט מים ע"י כלים שבורים ונקובים כשפופרת הנוד וכמ"ש הרמ"א, דעל אותו מעט המים אין הטורח גדול, ואם גם זה טורח אפשר לשפוך יין או חלב עד שישנו מראה המים לאדום או ללבנונית החלב חמוץ או מי חלב ואם תבואו לחשוש למ"ד דדוקא כשנשחנו המים טרם שנפלו למקוה אז לא נפסל דמעיקרא אין כאן ג' לוגין מים אבל היכי שנפלו מים וכבר נקרא עליהן שם פסול לא מהני שוב לשנותם ע"י חלב או דם, ואע"ג דרובם ככולם כמעט השיגו ע"ז וסברי דאין חילוק וגם בכה"ג כתבו להתיר וכמ"ש בשו"ת שו"מ מהדו"ק סי' ס"ט ובס' שירי טהרה להגאון מהרש"ק דכיון דפנים חדשות בא לכאן בעת שנשתנה למראה יין או חלב ואין זו המים שנפלו כבר שאובין, ואמנם אפי' מאן דחש להכשיר ע"י חלב הלא אכתי אפשר להכין קופה של חול יבש ומיד כאשר ישאב עד תחתית הבאר לפזר את החול עפ"י שולי הבאר שיהא על כל השולים חול יבש כמו רצפה יבישה שלא יהא מים למעלה מן החול רגע אחת, והא בע"כ דמקוה שלכם רוצים אתם לנקותה עד קרקע העפר ממש או מפני שאין לה רצפה של קרשים או שיש ורק שמטעם הרשות מכריחים לנקות גם הבאר שתחת הרצפה, דאי אין אתם רוצים לנקות אלא עד הרצפה א"כ מה בכך שיושפך גם מעט מים שבפלומפ כיון דתחתית הרצפה יש מקוה כשירה ומחוברת ע"י נקב כשפופה"נ ובע"כ שרוצים אתם לנקות גם מה שתחת הרצפה ושם הלא אפשר לתקן ע"י חול יבש. קצש"ד אם אפשר בלא טורח כדאי לצאת כל הפקפוקים או ע"י שאיבת המים המועטים ע"י כלים שבורים או ע"י עפר או חלב, ובאם זה אי"א ויש טורח רב כדאי רבינו הרמ"א לסמוך עליו שהתיר במקום טורח אין פוסל במים שאובין: והנני ידידו הדו"ש ומברכו בברכת אהרן וואלקין:

תוכן העניינים

שות זקן אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה