אור ברסלב
שות זקן אהרן ח"ב או"ח › סימן כו

שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין

ח"ב או"ח · סימן כו

סימן כה

ב"ה יום ד' ה' שבט תרצ"ו פינסק. כבוד הגה"ק ציסו"צ וכו' כקש"ת מהור"ר אברהם מרדכי אלטר שליט"א אדמו"ר לחסידי גור. מכתב כ"ק קבלתי באהבה, מהרתי לעשות רצונו ולמלא בקשתו במה דשאילנא מקמי' הלכה למעשה במי שרוצה לקבוע דירתו ששה חדשים בארץ ישראל וששה חדשים בחו"ל אם נאמר דדירת א"י נקרא יותר קבוע וגורר אחריו שגם בשבתו בחו"ל להתנהג כמו בארץ ישראל, או שנימא דיש לכל אחד מקומו ושעתו, וחצי שנה שהוא דר בחו"ל עושה כמעשיהם והחצי שנה שבא"י נוהג כאנשי א"י, וכ"כ הרי"ט צאהלון סי' נ"ב. ובתשובה ע"ז, הנה בעיקר הדין באדם שרגיל לדור בשני מקומות ובשני דירות, ולדירה אחת יש איזה יתרון על השנית, ודאי דיש כח בזה היתרון להעדיף ולהגדיל זכות דירה זאת בעלת היתרון על דירה השניה, דכן למדנו ממ"ש הטור אה"ע סי' קכ"ח וז"ל ואם רגיל בשני מקומות כותבין שם מקום עיקר דירתו והוא אותו שדר בו י"ב חודש כו' ע"ש. ופי' שם הב"ח דה"פ דאם רגיל בשני המקומות בשוה ואין למקום אחד יתרון על מקום השני וכגון שדר בכל אחת י"ב חדש או בשניהם פחות מיב"ח פשיטא דצריך לכתוב שניהם כיון דכח שניהם שוה אבל אם באחד לא היה דר יב"ח ובשניה היה דר יב"ח כיון דלדירה השניה יש יתרון מה שבתוכה דר יב"ח שזהו זמן היותר גדול להתחשב כבן עיר כמבואר במס' ב"ב ד"ז ובראשונה לא דר יב"ח לכן היא נקראת עיקר דירתו ואין כותבין אלא מקום שדר בו יב"ח ע"ש, והרי למדנו מדבריו שאפי' כששני הדירות הם קבועות ודעתו לגור בשניהן אפ"ה אם לאחת מהן יש יתרון חשובה היא לעיקר דירתו ומבטלת כח הדירה השניה אפי' כשדעתו לגור גם בה, ואין לחלק ולומר דהיינו דוקא בשני מקומות שהן במדינה אחת אבל ממדינה למדינה לא אמרי' הכי משום דאין מדינה אחת נגררת אחר חבירתה וכדמשמע לכאורה להדיא מלשון ההג"א בגיטין פ' השולח ובמרדכי שם בשם ראבי"ה וז"ל ואם יצא ממדינה למדינה אחרת אחר אחרון אני בא ע"ש, דגם זה פי' הב"ח שם דההג"א מיירי דוקא באיש שאין דעתו לדור שוב במדינה הראשונה אבל כשדעתו לדור בשניהם אז המקום שיש לו יתרון הוא העיקר ומבטל להשני, כן מתבאר מפי' הב"ח למעיין בדבריו.. ולפ"ז הדברים ק"ו השתא יתרון קטן וקל הערך של ישיבת י"ב חדש יש די להכריע מקום אחד על חבירו ומדינה אחת על השניה, כ"ש היתרון שיש לאה"ק על חו"ל אשר לבד גודל המצוה דישיבת א"י שלדעת הרמב"ן וסייעתו הוא מ"ע מה"ת וכל מי שזכה להתיישב בתוכה אסור לצאת משם ואפי' מנוה הרע לנוה היפה כמבואר במשנה וגמ' סוף כתובות, וכמה הפליגו חז"ל בשבח דירת א"י בחיים ובמות, ועיר של א"י אפשר לקרוא אותה דירה של אדם אפי' למי שאינו דר בתוכה, דמה"ט ס"ל לכמה פוסקים דאע"ג דקי"ל עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת היינו דוקא בחו"ל אבל לגבי עיר של א"י לא אמרי' עניי עירך קודמין משום דאה"ק נקראת דירת כל אדם כי לולא ישיבת ישראל שם תפוג תורה ח"ו מישראל כמו שמתבאר מדברי הרמב"ם סופ"ה מהלכות קידוש החדש וישיבת א"י נוגעת גם לכל אנשי הגולה לא בשביל לסייעם למצות ישיבת א"י אלא בשביל עצמנו לקיים התורה אשר תצא מציון וכמ"ש החת"ס חאו"ח סי' ר"ג ע"ש, וגם זולת הטעמים הרוחניים הללו עוד יש גם טעמים גשמיים לומר שרק דירת א"י אפשר לקרוא דירה העקריית דהא ידוע מ"ש בתה"ד ופסקה המחבר באה"ע סי' קכ"ח דמשו"ה אין מחשיבין האידנא לכתוב בגט מקים הדירה משום שאנו גולים ומטולטלים ומקום דירתנו מרופה בידנו, ולפ"ז במצב דהאידנא אשר חיים אנו בתקופה נוראה שבכמה מדינות צא מכאן יקראו לנו והכל שולחים אותנו לאה"ק, כלך לפלשתינא אומרים לנו אשר שם יש לנו בעזה"י מאנדאט מכמה מלוכות לכונן שם דירתנו הקבועה, וא"כ בודאי שדירת חו"ל אינה חשובה לקרותה דירה במצב כזה שהאימגרציא גדולה ובודאי דירתנו בחו"ל מרופה בידנו, לא כן באה"ק שם ורק שם אפשר לקרות האידנא דירה קבועה, הא חדא. ועוד בה טעם שני עפמ"ש הרמ"א באה"ע בשם הגהות מיימוני דאין מוציאין ממקום שהמושל טוב למקום שהמושל רע. והנה לפי חוקי מדינת א"י תנתן לנו כעת עפ"י תקף המאנדאט כמה וכמה זכיות שאין לנו דוגמתן בשום מדינה אחרת, ומכל הלין ודאי דדירת א"י נקראת דירה קבועה ביותר נגד שארי מדינות חו"ל, וגם מי שיש לו דירה וגם דעתו לגור גם בחו"ל אפ"ה כיון דגם בא"י דעתו לדור, ודאי שיש לדירת א"י כח ההכרעה להכריע שרק היא נקראת דירתו הקבועה והעקריית ובכחה לגרור אתריה ולבטל לדירת חו"ל:

ואל ישיבני כ"ק לומר שמדברי האחרונים לא משמע הכי, דהא בס' ברכי יוסף או"ח סי' תצ"ו הובא גם בשע"ת שם בבן חו"ל דאית לי' דירה קבועה בחו"ל ובא לא"י ונעשה שמה שותף בחנות עם בן א"י והגיע זמן היריד ביו"ט שני דלשותפו בן א"י הוי יום זה חול, והעלה דשותפו בן א"י מותר לישב בחנות ולמכור ביריד כיון דשניהם הם מתעסקים תמיד בחנות וכבר כתב הר"ן הביאו הב"י באו"ח סי' רמ"ה במרחץ דמחממין עכו"ם וישראלים ומתעסקין שניהם דהעכו"ם יכול לחמם בשבת ע"ש, ואי נימא כמו שכתבתי דביש לו בשני המקומות דירות בא"י ובחו"ל ורגיל לדור בשניהן אז דירת א"י מכרעת להיותה עקריית ולבטל דירת חו"ל א"כ למה לנו לבקש היתר על הבן א"י שמותר למכור ביו"ט שני, ותיפוק דאפי' בן חו"ל גופא רשאי לעשות כן כיון דיש לו חנות בא"י וחנות נמי דירה הוא ומבטלת דירת חו"ל, די"ל דהתם שאני משום דחנות לאו דירה הוא דדירה מיקרי מקום שאוכל ושותה תדיר ויושב שם בין ביום בין בלילה עם אשתו ובניו וכעין מ"ש בסוכה דכ"ח מה דירה איש ואשתו, וברמ"א יו"ד ס"ס רי"ח איתא בהדיא כן, אבל מי שיש לו דירה ממש בא"י איה"נ דחשובה עקריית לגבי דירת חו"ל וכמ"ש:

ואמנם אע"ג שהדברים שכתבתי נראים נכונים דודאי הכרעת א"י הוי הכרעה לבטל כח וזכות דירת חו"ל, אבל אפ"ה אינה מעלה ארוכה לנידון שאנו דנין עליו, דנראה פשוט שהיינו דוקא לגבי גט דהקפידה הוא רק על השם איזה מקום חשוב יותר לקרותו דירה העקריית, ובזה אין ספק אצלי דמי שרגיל לדור בא"י ובחו"ל שוה בשניהם, דודאי שדירת א"י חשובה עיקר דירתו מטעם יתרון מעלת אה"ק והיינו צריכים להזכיר בגט רק לדירת א"י ולדירת חו"ל כלל לא, אבל כל זה הוא רק אם היינו דנין על ענין גט דרק על השם הוי הקפידה, אבל לנידון דידן שאנו דנין אם בעודו בחו"ל רשאי להתנהג עפ"י דיני א"י, דזה לאו בשמא תליא אלא המקום גורם לדיני חו"ל וכל שנתיישב בחו"ל חל עליו חומרי המקום א"כ מה שייך להתיר לבן א"י שבא לחו"ל להתנהג כמנהג א"י כיון שהמקום גורם לאיסור ובחו"ל אסור לעשות כן, ומה יוכל להועיל מה שדירת א"י עיקר כיון שסוף סוף הוא נמצא כעת בחו"ל וחל עליו חיובי דיני חו"ל, ואם אין ראיה לדבר זכר לדבר מיהא הוה מההוא דירושלמי פ"ב דחלה רעק"א פירות א"י שיצאו לחו"ל פטורים מחלה מ"ט דכתיב אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבין ואין אתם חייבין בחו"ל, ועיין עוד בגיטין דכ"ב עפר חו"ל שבא בספינה לא"י כו'. הכלל כל דבר שהמקום גורם תלוי רק במקום שנמצא בעת מעשה. וגדולה מזו כתב החכ"צ סי' קס"ט והובא בשע"ת שם דאפי' מי שבא מהתם להכא ומהכא להתם דרך ארעי ודעתו לחזור דבכה"ג ודאי דלא מיקרי זה מקום דירתו וכיון שהוא רק דרך ארעי ודעתו לחזור למקום דירתו הקבועה אפ"ה מחויב להתנהג בדינים הללו כפי מקום שנמצא שם בעת מעשה מה"ט דהמקום גורם, ועיין עוד במג"א סי' תצ"ו בשם הרדב"ז דמי שעוקר דירתו עם אשתו מא"י לחו"ל אע"פ שדעתו לחזור דינו כמו שאין דעתו לחזור ע"ש. ולכן לדינא ולמעשה נלע"ד דכל שבא עם אשתו וביתו לחו"ל אע"ג שיש לו דירה גם בא"י ודעתו לחזור לא"י אפ"ה בעודו בחו"ל מחויב להתנהג כבן חו"ל, וכ"ש דחלילה לזלזל בקדושת יו"ט שני של גליות, ומי זוטר עדותו של היש"ש בחולין פ' כל הבשר הובא בבה"ט או"ח סי' תצ"ו על המעשה שאירע בימיו רחמנא לצלן, ואף שלגבי גט או שבועה ונדר אמרי' דדירת א"י הוא העיקר אפי' בהיותי בחו"ל כמו שבארתי, אבל לגבי החלוקים שבין א"י לחו"ל אין לו לאדם אלא מקומו ושעתו שיושב בעת מעשה וחלילה לשנות. ומה שנסתייע כ"ק מתשובת מוהרי"ט צאהלון, הספר הזה אינו בנמצא אצלי חפשתיו בקשתיו ולא מצאתיו ולא ידעתי טעמו וראיותיו ומה שנלענ"ד כתבתי ואין הענין סובל אריכות יותר:

והנני חותם ברגשי ברכה ותפלה בעד אריכת ימיו כנפש המוקיר רום ערכו המברכו בברכת אהרן וואלקין:

תוכן העניינים

שות זקן אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה