אור ברסלב
שות זקן אהרן ח"ב או"ח › סימן ג

שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין

ח"ב או"ח · סימן ג

סימן ב

ב"ה יום ב' ד' אלול תרע"ה פינסק. כבוד ידידי הרב וכו' מהו' יוסף מרדכי בלום שליט"א אב"ד דק"ק גאוליגארי. ע"ד אשר נתקשה כ"ת במה שכתבתי בספרי סביב ליראיו סימן ה' לתרץ ש"ס דשבת דמ"ט בעובדא דאלישע בעל כנפים כיון שהגיע הקרדור נטל התפילין מראשו, והקשו כולם דהא מחויב היה למסור נפשו בשעת גזירת שמד, וכתבתי לתרץ דבאמת לא מפני אימת הקסדור נטלן, אלא מפני שטבע האדם שע"י אימה וביעתותא עלול הוא שיתפתח אצלו נקבי הגוף הן להטלת רעי ושתן והן להטלת זיבה וקרי, וכמ"ש בסוטה דל"ו על פסוק את אימתי אשלח בהן שכל הרואה את ישראל מיד נתרז, ופרש"י נתקלקל מרעי, וכן שם ד"כ אמרו ביעתותא מרפיא, וגם בנדה דע"א כל האנשים מתים זבים, דהוי נמי משום ביעתותא, וכן במגילה דט"ו דרשו חז"ל ותתחלחל המלכה מלמד שפירסה נדה, הרי חזינן טבע האדם שמחמת ביעתותא יתפתחו נקבי גופו, ולכן קרוב לשער שברגע אחרונה שקרב הקסדור אליו ונתפס בכף, מחמת אימה קרה אצל אלישע מקרה בלתי טהור, או חשש שמא יארע לו מקרה של פתיחת נקבי הגוף, ובהיות שתפילין צריכים גוף נקי לכן נטלם מראשו בחששו שמא מחמת אימה יארע לו מקרה כזה שאסור בעת מעשה לישא תפילין על ראשו, זהו תכן דברי בקצרה ושם הארכתי הרבה ואכ"מ, וע"ז הקשה כ"ת דאי מחשש זה למה נטל דוקא התפילין שבראש, היה צריך ליטול גם השל יד, אכן תמיהני על כ"ת דאשתמיטתי' התוס' במנחות דל"ה דמביא שם שהר"י מאורליינוש נסתפק אם צריך לחלוץ תפילין כשנכנס לבית הכסא דשמא כיון דמחופות עור לא צריך ולא אסרו אלא של ראש משום שכתוב שי"ן בעור, ומה שנסתפק להר"י מאורליינוש פשיטא לי' להקדוש מקורבי"ל בתוס' שבת דס"א דכשנצרך לבית הכסא אין צורך לחלוץ כ"א של ראש ולא של יד ע"ש וברא"ש הלכות קטנות בהלכות תפילין, ועיין במג"א או"ח סי' ל"ח סק"ב בשם מ"ע דחולה שאינו יכול להשמר מלהפיח אלא בכדי שיחלוץ של ראש ולא של יד מחויב להניחם דעיקר הקפידה הוא בשל ראש וכמ"ש במחה"ש ובהגהות לבו"ש שם. וגם הטור ושו"ע או"ח סי' מ"ג כתבו דדוקא בשל ראש אסור ליכנס לביה"כ קבוע דוקא, וגם בש"ס גופא ברכות דכ"ג מיבעיא רק אם רשאי ליכנס לביה"כ קבוע, ומזה משמע דלא חשו בארעי לשמא יפיח דאל"ה למה מיבעיא רק בביה"כ קבוע והא חשש דהפחה איכא גם בארעי, אע"כ דגם חשש זה ליכא בארעי וכמ"ש בערוך השולחן ופמ"ג שם בס' ל"ח, ובעובדא דאלישע אפי' אם היה בא לפתיחת הנקבים אין זה אלא ארעי ואין חשש בשל יד. עכ"פ זה ודאי דעיקר הקפידה הוא על של ראש וכמ"ש להדיא המחה"ש ולבו"ש שזכרתי, וכיון שכן לא היה רשאי אלישע למסור נפשו גם על של יד כיון דמדינא שרי ועל דבר שאין מוזהר מעיקר הדין אינו רשאי לסכן נפשו ועיין במעיו"ט בברכות פ"ג ובשבת שם וזה נכון:

ובאין עוד הנני ידידו חדו"ש ומברכו בברכת אהרן וואלקין:

תוכן העניינים

שות זקן אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה