אור ברסלב
שות זקן אהרן ח"א או"ח › סימן כו

שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין

ח"א או"ח · סימן כו

סימן כה

ב"ה יום א' י"א תמוז תרפ"א מסטילאוו כבוד ידידי הרב וכו' מהו' נחמיה בריסקין רב בקאיסאווייץ ע"ד שאלתו לעת כזאת שרבו בעוה"ר אנשים שאינם מודים בעירוב האוסרים רשות וקשה לבקש מכולם שישכירו רשותם איך אפשר לתקן הרחובות שלא יוצרך לבקש מהם, וגם בדרך כלל אם כדאי לתקן עירוב בעיר שלא הורגלה בזה:

לא אדע מה זו שאלה, כי לא רק רשות וכדאי הדבר אלא חובה גמורה היא בדור פרוץ כזה שבודאי מטלטלים גם בלא עירוב, שכל מה דאפשר לתקוני ולהציל מחילול שבת מתקינן, וחיב בזה להשתדל ככל האפשר לתקן עירובין, ומה שחשש איך אפשר בשכירת רשותם של האינם מודים בעירוב, הנה מדינא באותן המקומות שעד עתה היו מתוקנות בעירובין אין צורך כלל לשכור הרשות מהני רשיעי החדשים שנתוספו כספחת בעדה הישראלית, דבתחלה כאשר נתיישבו ישראל בעיר ודאי שעשו כדין ושכרו הרחוב משר העיר, ואין שוב שום נכרי, מומר ואפיקורס יכולין לאסור על הישראלים להוציא לרחוב, והן אמנם דהמחבר (או"ח סי' שפ"ב) פסק דאם שכרו משכירו ולקיטו והוה"ד מגזבר הממשלה ואח"כ סילקו מהיות שכירו ולקיטו וגזבר דאם שכרו בסתם בלא זמן קצוב נתבטל השכירות לאחר שסילקו ודוקא בתוך זמן השכירות מותר הטלטול לאחר שסילקו, ולפ"ז כיון שאותן הגזברים ששכרו מהם כבר מתו ונסתלקו בטל גם השכירות, דודאי השכירות היה בסתם, אכן הפמ"ג שם ובשו"ע של הרב כתבו להיפוך דאם שכרו בסתם אין מתבטל השכירות לעולם דלעולם הוי כתוך זמנו ונראה דכוותייהו נוהגין, דאי כפסק המחבר א"כ בכל עת שמסתלק הגזבר של הממשלה צריכין לשכור רשות מחדש, ולא שמענו לנהוג כן, אע"כ דסומכין על השכירות ששכרו מתחלה משר העיר ושוב אין שום אחד יכול לאסור לעולם וכ"כ התפא"י בהקדמה למס' עירובין ובפירושו שם בפ"ו בפשיטות, דכיון שמתחלה כשנתיישבו ישראל בעיר שכרו הרחוב משר העיר אין שום מומר ונכרי יכולין לאסרו ע"ש, אכן אפי' בעיר כזאת שלא הותקנה מעולם בעירובין וידוע ודאי שלא שכרו הרשות עד עתה, באופן שנצרך כעת לשכור רשות, תמהני נמי מה שאלה היא זו איך עושים עם הללו שאינם מודים בעירוב, אטו שכירת הרחוב צריך להיות מאת כל אחד מהדיירים והלא אפשר לשכור מאחד מפקידי השלטון ואין צורך גם להביא ממקום גבוה אלא גם מאחד מן המיליציניורים הנמוכים סגי, ואם הוא לא ירצה, אפשר לשכור גם מאשת המיליצניור, וכ"ש למה שהעליתי לעיל סימן כ"א, דלדידן שהקהלה העברית מאושרת מטעם הרשות וגם הרב מאושר, והרב והקהלה עושים גם כמה מלאכות מעבודת המלך, שאפשר לשכור גם מהם ע"ש, והשכירות סגי בפחות משו"פ כמבואר כ"ז להדיא בשו"ע שם, וגם אופני השכירות הוא לא בעד איש מיוחד כ"א אחד או שנים מבאי כח העיר ישכרו מהם הרשות לטלטל ברחוב בעד כל ישראלים הדרים בעיר, ואחרי כי הדבר כ"כ נקל לקיים, החיוב אפוא לפני כל ירא ד' החפץ לזכות את ישראל להתאמץ ככל האפשר ולתקן עירובין:

והנני חותם ברגשי ידידות ובברכת אהרן וואלקין:

תוכן העניינים

שות זקן אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה