אור ברסלב

שות זכר ישעיהו· רבי זכריה ישעיה יאללעש ממינסק

סימן מג

סימן מב

לכבוד ידידי איש בריתי הרב המופלג וחכים טובא. ידיו רב לו בהויות דאביי ורבא מוה' מרדכי נ"י פינס:

על דבר חידושו אשר כתב אלי בסוגיא (דנדרים נ"ד ע"ב) לתרץ תמיהת הר"ן על הרמב"ם ה' נדרים ובקשני להשיבו איך נראין דבריו לדעתי. הנה רצונו של אדם זהו כבודו ואני משיב לו בזה כאשר עם לבבו:

תוכן דבריו הוא אשר לפי תירוצו של אביי בשר עוף שוה לבשר בהמה לכל מילי ואפילו לאמלוכי ל"צ השליח וביום הקזה לבד אע"ג דבשר עוף מזיק ליה מ"מ שלוק יפה לו והילכך השליח עכ"פ מימליך ולכן אסור בעוף לעולם ושפיר פסק הרמב"ם. דלא מיבעיא שלא ביום הקזה ה"ז כבשר גמור אלא אפי' ביום הקזה מ"מ בשלוק יכול לאכול ולכן אסור בכל עוף את"ד. ולדעתו לעולם נכלל בשר עוף בסתם בשר בלשון ב"א עד שהשליח א"צ אפי' לאימלוכי כלל. רק ביום הואיל דמזיק לי' ואלו שלח שליח אחר סתם בשר לא היה קונה בשר עוף ורק על בשר עוף שלוק הי' מימלך לכן אסור. וא"כ נאמר דלרשב"ג מותר דסבר כת"ק דמתניתין דכל לאימלוכי לאו מידי הוא. ודברים אלו אין להם שחר דאטו מפני דזה אינו יכול לאכול ביום הקזה בשר עוף בשביל כך לא נכלל בלשון בשר גם בשר עוף. והך דלאימלוכי לא מועיל רק להכריע אותו ספק אם זה נכלל בלשון בני אדם או לא אז הפלוגתא כשדרך השליח למלוך דלרע"ק מינו הוא ולהת"ק לאו מינו. אבל אם לעולם הוא נכלל בלשונו עד שאפי' השליח א"צ לימלך בכל זמן ורק בשביל אותו מקרה שהקיז דם צריך הוא לימלך פשיטא דאסור לכ"ע. וכל זה הוא אפי' אם נניח כרצון מע"ל אשר אעפ"י דבכל זמן בשר עוף הוא בכלל סתם בשר לגמרי וא"צ השליח לאימלוכי מ"מ ביום הקזה מיהת צריך לימלוך. אמנם באמת אמינא טפי מזה דמעיקרא דדינא פירכא דאילו הי' בשר עוף נכלל בסתם בשר אז א"צ השליח לאימלוכי אפי' ביום הקזה. וכן מפורש בר"ן דבשר מלוח אפי' ביומא דהקזה אסור הואיל דבשאר יומי בשר סתם הוא ול"צ שליח לאימלוכי עלי'. ומשמע ממנו דאפי' ביום הקזה א"צ המלכה. וא"כ לדברי מע"ל ה"ה בשר עוף. ואפי' אי נימא דמ"מ רשב"ג פליג אהא וסבר הואיל דביומי' מזיק לי' וצריך השליח לאימלוכי הילכך לא נדר על זה. הנה מ"מ אין זה שייכות לפלוגתא דת"ק ורע"ק דמתניתין. דבמתניתין לא פליגי במציאות אי השליח מימלך או לא רק הא פשיטא להו דדרך השליח לאימלוכי ולבד בזה פליגי אי כל לאימלוכי מיני' הוא או לא. וה"נ בברייתא פשיטא להו נמי דעל בשר עוף השליח מימלך עכ"פ לעולה. ורק בכי האי אתרא פליגי ובפלוגתא דת"ק ורע"ק דמתניתין והיכא דלא מימלך כלומר בשביל דמנהג הלשון דזה לא נכלל בהאי מין כלל וכלל) אז לכ"ע מותר בי' דלשון ב"א באותו מקום אינו כולל כלל דבר זה ואם אפי' לאימלוכי א"צ השליח אות הוא דזה נכלל לגמרי בלשון נדרו ואז אפי' כשמזיק לי' מ"מ אסור כמ"ש הר"ן בבשר מליח ביום הקזה. ועכ"פ הא מבואר מן הגמרא דבשר עוף השליח מימלך עלי' והת"ק ורשב"ג בפלוגתא דת"ק ורע"ק פליגי אי כל לאימלוכי מיניה הוא. עד שאני תמה על מע"ל האיך חפץ להעמיס כונה זו באוקימתא דאביי ולא שם אל לבו תחלה דברי הש"ס דאמרי' הני תנאי כהני תנאי. ואי אביי באמת אינו משוה פלוגתא זו למתניתין עכ"פ הי' לו לומר בדרך דחי' על הס"ד של הש"ס. ואמנם באמת דינו של הרמב"ם איננו תמוה כ"כ דסתם ופסק דבעופות בכ"מ אסור הואיל דקושטא דמילתא הכי הוא דבעופות בכ"מ מימלך השליח משא"כ דגים איכא אתרי דאפי' מימלך לא ימלך השליח הואיל דלא חשיב בכלל בשר כלל. וכן ראיתי שתירץ הגאון בביאורו ליו"ד פסקו של הרמב"ם אבל מע"ל בתירוצו עדיין לא העלה ארוכה לתמיהת הר"ן דהרי הרמב"ם כתב מפורש דגם בקרבים אסור בכ"מ ובקרבים להדיא אמרי' בש"ס דלעולם השליח צריך למימלך כדקאמר אביי מי לא מודה רע"ק וכו' הרי דאין זה בכלל סתם בשר בשום זמן מהזמנים והואיל דהרמב"ם כייל זאת בהדי עוף הרי סבר דגם בעוף הכי הוא ובזה נראה מבואר שנדחו דברי מע"ל לגמרי. ואעפ"כ בכל זאת חביבין עלי דבריו להגדיל תורה ולהאדיר: ויהי שלום לו כנפשו היפה זכריה ישעיה הכהן יאללעש:

תוכן העניינים

שות זכר ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה