שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]
רמד
תשובה. מי שאמר לחבירו הלויני שני זהובים ולא היו אצלו זהובים ואמר לו אלוה אותן מעות וקנה בהן זהובים ואכתוב עליך בשטר זהובים אם נתן לו כמה ששוים הזהובים באותה שעה ולא חסרו כלום מותר לעשות כן ואינו הפרש בשער השוק בין מעו' בדינרין בין דינרין במעות בין סאה במעות בין מעות בסאה בין סאה בסאה הכל על שער השוק מותר לפי שמי שנתן לחבירו דמי פרקמטיא והיתה אותה פרקמטי מצוייה בשוק לקנותה באותן דמים כמי שנתן לו אותה פרקמטיא דמי ובזה אמרו האי חיטי בהיני האי חיטי בשיב אי בעי זבניה ופרעיה. ומי שהקדים מעות לחבירו פרקמטיא על שער שבשוק והיתה מצוייה לקנות ולא רצה ליתן לו אותה פרקמטיא אין כופין אותו ליתנה לו אלא שמקבל על עצמו מי שפרע: