אור ברסלב

שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]

רמג

רמב

שאלה. מי שנתן לחבירו זהב בתורת עסקא וכתוב בשטר כמו שהיה בשוק באותו עת וכשחלקו עמד הזהב ביוקר או בזול חושבין בשער שהיה בשעת השותפות או יוציא כשעת החלוקה ב"ן שהיה בזול בין שהיה ביוקר והשאר יחלוקו:

תשובה. אם נשתתפו שנים בזהב ולא הטילו בפומא אלא התנו שיערבו הזהב ויעסקו בו הסחורה וכשיחלוקו יטול כל אחד כמו שהטיל ויחלקו השכר על פי מה שהתנו ביניהם יפה לעשות וכן אם יהיה הזהב כולו לאחד מהן ולא רצו לשומו על שער שבשוק ואם הטיל לשם אפילו דינר של זהב שמין אותם זהובים מותרים להשתתף בענין זה בלא שומא ואין חוששין לאותם זהובים בין הוזלו בין הוקרו לפי שכל מה שמותר לענין הלואה הוא מותר לענין שותפות ואע"פ שאפשר שהוקרו בשעת חלוקה ויצא זה המתהפך בסחורה בלא שכר או אפילו יצא בהפסד אין בכך משום אסור שכשם שאפשר שיוקרו ויפסיד כך אפשר שיזולו וישתכר ויצא בעל הממון בהפסד אלא שצריך שיהא עיקר התנאי ביניהם שאם יהיה שם שכר לשניהם שיטול ממנו בעל הממון בשני שלישים והשני שליש ואם היה שם הפסד לשניה' יפסיד ממנו כל אחד מחנה על פי מה שכתוב אי פלגא באגר תרי תלתי בהפסד וכן אם נתן אדם מעות לחבירו בתורת שותפות ופסק זהוב על שער שבשוק מותר לעשות כן וראינו לגאון ז"ל שאמר שהעסקא בזהב אסור ולא מצאתי לדבריו ראיה לפי שאי אפשר שיהא במלוה מותר ובעסקא אסור יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ועוד שאילו היה אסור היו מזכירין אותו חכמי ישראל:

תוכן העניינים

שות הריף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה