אור ברסלב

שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]

רכט

רכח

שאלה. לאה הית' לה חצר הנגזל ביד השלטון ועמד אחד עשרי השלטון וטען שהיה לו על בעלה חוב וכיון שלא מצא מה שיטול ממנו לאחר מותו הוציא אותו מיד השלטון ונעשה ברשותו וכשב' למכרה רצתה לאה שתמשכן אותה ממנו אולי יעמוד הגוף בחזקתה ועמדה לאה ומשכנה החצר ביד ראובן וראובן זה היה במדינה אחרת ונכתב ביניהם שטר וזהו תופסו. אנו עדים חתומי מטה כך היה שאמרה לנו לאה היו עלי עדים בקנין וכתבו וחתמו בכל לשון זכות מחמת שנטלתי מראובן אלף דינרים ומשכנתי אצלו בהם כל אותה חצר פלונית משכונה גמורה מהיום ולאחר ארבע שנים בנכיחה כך וכך וכשיגיע הזמן יבקש ממני הממון ואפרענו לו לאלתר ונאמן יהא בדיבורו באחריות גמורה עלי ועל יורשי אחרי וכו ולא נזדמן לראובן זה לדור בחצר זה והשכיר אותו לשנה אחת ואח"כ מכר ראובן זה שני שלישי חצר זו לשמעון ונטל ממנו שני שלישים של ממון שנתן ללאה וכתב לו שטר וזהו תופסו. העידנו על עצמו בקנין ראובן שנטל משמעון כך וכך ומסר לו שני שלישי המשכונה שמשכנה אכלו לאה בדמים אלו וכשישלים לו הזמן ויגבה ראובן זה ממון ושאר ממון המשכונה שהשליש הא לראובן ולאחר שנה וחצי לקח השלטון את החצר ועמד ראובן ותבע ממונו מלאה אמרה לו אני לא משכנתי אצלך חצר זו אלא שאמרתי אולי תוכל להציל אותה מיד השלטון בשעה שמשכנת אותה ממני היית יודע שיש בה לשלטון עסק או טענה והשיב ראובן ואמר אני לא ידעתי אם יש בה לשלטון עסק או טענה אלא משכנת אותה כשאר משכונות דעלמא ואמר ראובן לשמעון אני לא אתבע מלאה אלא הממון ואתה תובע ממנה השני שלישים ושמעון אומר אני לא ראיתי לאה ולא דברתי עמה ולא נתתי ממון אלא לך וממך אתבע אותו היאך הדין:

תשובה. זה שאמר לאה לראובן אין לך לתבוע עד השלמת הזמן שפסקתי עמך משום שהיית יודע שיש לשלטון בה עסק או טענה יפה ואם ראובן מודה בה ימתין עד השלמת הזמן ואם לאו תשבע לאה שהודיעה אותו בכך קודם שמשכן ממנה החצר וימתין ראובן עד השלמת הזמן זהו דין לאה עם ראובן. אבל דין שמעון עם ראובן עייננו בשטר ולא מצינו בו שראובן יסלק עצמו מלאה לגמרי והכניס שמעון תחתיו אלא מצינו בו שראובן מסר שני שלישי הפירות וההנאה שהיו לו בחצר לשמעון על אותם תנאים שהתנה הוא עם לאה ולא שפטר שמעון אחריות השטר שהיה לו על לאה ונכנס הוא תחתיו אלא שטר ראובן עם לאה קיים ושטר שמעון מראובן לאחר שמפחיתין הנכייתא ולעולם ראובן יגבה מלאה ואין דין זה כדין המוכר שט"ח לחבירו לפי שאין בשטר שבין שמעון לראובן עניינים של מוכר שטר חוב לחבירו שאילו ראובן מכר לשמעון גוף השטר כגון המוכר שט ח לחבירו עדיין לא היה שמעון קונה כלום משום שהמוכר שט"ח לחבירו צריך שיכתוב לו קנה לך וכל שעבודו דאית ביה וצריך שיגיעו לידו שתי שטרות ואין בכאן משני עניינים אלו כלום. הילכך דין ראובן עם לאה כדין שמעון עם ראובן ואין ביניהם הפרש וכשיחול הזמן על לאה יחול הזמן על ראובן ואין על שמעון מן הדין שיחוש על ראובן עד שיגבה מלאה ויחזור לשמעון אלא כיון שחל עליו הזמן מיד חייב לפרוע לו:

תוכן העניינים

שות הריף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה