שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]
קב
שאלה. ראובן ושמעון היו דרים בחצר אחד ונשא שמעון אשה ולא רצה ראובן להפרד מאחיו שמעון ושכן עמו בביתו זמן ושמעון היה מתרעם על אחיו שהיה מפייסו לשכון עמו לפי שלא היה שמעון זה יכול להתיחד ולא שיכנס אליו שום אדם בעולם ולא חבר ובקש להפריד מעל ראובן אחיו ולא הניחו ראובן זה מפני שהיה נהנה ממנו והיו מצוותי אהדדי והיה לראובן חורבה אחת אצל חבירו ואמר לשמעון אם אתה רוצה להתייחד ואל תתפרד ממני בנה חורבה זו שלי ושכון בה וכל מה שאתה רוצה להוציא משלך בה תעלה בחשבון וכשאתה תובעו ממני אפרע עליו הכל ולא אקח ממך שכירות כל זמן שאתה שוכן עמי לשם ובנה שמעון את החורבה משלו ושכן שם עם אשתו ומשתמשין בה צרכיהם בפני ראובן ושמעון כמו כן היה משתמש בשאר החצר ולאחר זמן שכן שמעון בחצר אחרת והניח כליו וחפציו באותו מקום שבנה ובשאר החצר יתבע ראוב' את שמעו' שיפן אלי' אותו מקו' שבנה כדי שישכור אותו ונתפייס שמעון להוציא כליו ולא נזדמן לראובן מ' שישכור אותו ממנו ונשתיירו כלי שמעון שם עד שנפלה קטטה ביניהם ובקש שמעון מה שהוציא באותו מקום בבניינו אמר לו ראובן ראה כמה אתה חייב לי בשכירות הזמן שעמדת שם נגבה אותו מהוצאת הבנין ואני פורעך השאר לפי שבשעה שאני נתתיו לך לא נתרצית אשתי בדבר ושמעון אומר לא נתתו לי לבנותו אלא על דעת שלא תטול ממני שכר משום שהיית נהנה ממני. ועוד שאתה נהנה ומשתמש בה כמוני ולא היה עומד לשכירות ולא היה אצלך ממון כדי בניינו ואילו לא היית בונה אותה לא היה אדם בעולם שישכרנו ממך וגם אתה לא היית מכניס בחצירך איש נכרי.
תשובה. עייננו בשאלה זו וראינו שראובן זה חומם את ממעון מפני שלא פייס את אחיו לבנות זאת החורבה ולשכון בתוכה חלא בשכירות משום הנאת עצמו לפרוע לו כל הוצאת הבנין ותנאי בממון תנאו קיים וכיון שאמר לאחיו שלא יטול ממנו שכירות בכל זה אינו יכולו לחזור ולא לבטלו ואם תאמר יש בו משום רבית משום שאמר המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חנם אין בכך משום רבית לפי שלא היה צריך ללות אבל עשה להתחבר עם אחיו שיהנה ממנו הילכך יש על ראובן לפרוע לאחיו כל מה שהוציא בבנין ואין על שמעון שכירות כלל: