אור ברסלב

שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]

קא

ק

שאלה. לאה קדשה דינה בתה לראובן והכניסה לו שלשה שמיני חצרה וחצי כרם שלה על מנת שיפדה אותו ראובן משם שהוא ממושכן אצלו בחמשי' זהובים ולאחר כן פייסה לאה מראובן מתנה שיתן לה שמין החצר שהכניסה לו ממנו השליש שמינית שתקבל על עצמה שתהא פורעת אותם חמשים זהובים של מחצית הכרם לשמעון על מנת שיוציא ראובן בפרנסתה כל ימי חייה משלו וכל זמן שיחזור ראובן מתנאי זה שתחזור לאה ותטול את שלה ורצה ראובן בכך וקנו ממנו והוציא עליה משלו עד זמן הנשואין ואחר כך האיצה עליו לאה שיש' בתה ומאן יבקש לגמרי ולפרוע הקנס כפי שנתמעט בעיניו מה שפסקה לו בנדונייתה וכשראתה לאה כי מאין ראובן ורצה לגרש אמר לו אני אמחול לך מזונותי ואכתוב בכתובת בתי חצי החצר וחצי הכרם בלא תנאי ואני אפדנו לך משלי ונתרצה ראובן בכך ונשא הוא ונחתמה הכתובה בחצי החצר וחצי הכרם בלא תנאי ולאחר הנשואין הוציאה לאה על ראובן אותו שטר שהיה לה עליו במזונות כל ימי חייה שכתב לה קודם הנשואין ותבעה אותו או במזונות או בחמשים זהובים ושמין החצר וראובן טוען שאותו עטר אינו קיים שכבר נתבטל קודם הנשואין ולא נשאתי את אשתי אלא על מנת שאטול אני החצר בלא מזונות ובלא תנאי:

תשובה. כיון שלא רצה ראובן חתנה לישא בתה ורצה לגרשה והוסיפה לו שמין החצר ומחלה לו החמשים זהובים והמזונות וכתבה הכתובה בכך תנאי הרי החצי הכרם וחצי החצר מוחזק לראובן בלא תנאי והיא תתן חמשים זהובים תדע שמי שפסק ליתן בשטר תנאי בשע' קדושין חצי חצרו ובשע' הנשואין כתב החצר כלה בטל אותו תנאי ראשון ויתקיים מה שנכתב בכתובתה לפי שבכתובתה נגמרו הנישואין אלא מה שהוציא ראובן על לאה קודם לכן במזונות אין לה לתבעה בהן לפי מלא מחלה אלא מה שעתיד אבל מה שעבר לא ועליו היה לפרש וכיון שלא פירש אין לו עליה כלום:

תוכן העניינים

שות הריף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה