אור ברסלב

שות הרדד אורח חיים א· רבי דוד דוב מייזליש

סימן נח

סימן נז

הערות בש"ע או"ח מאבי המחבר הגאון אבד"ק פיעטרקוב זצ"ל.

בש"ע או"ח (סי' רמ"ב) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, זה מאמר ר"ע בפסחים, ואמרתי בטעמא דר"ע דמותר לו לדחות מצות עונג שבת דהוי רק אסמכתא מהך דוקראת לשבת עונג כדי שלא להבזות עצמו לבריות ולהדיא אמרינן בברכות (די"ט ב'] דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת דלא תסור ואמרינן דכל מילי דרבנן אסמכוה אקרא דלא תסור וא"כ משום כבוד הבריות דחינן מצוה דרבנן והך דעונג שבת הא ג"כ דרבנן הוא כנ"ל, וא"כ שפיר קאמר ר"ע עשה שבתך חול כדי שלא תצטרך להבזות א"ע לבריות וזה נכון:

ואל תשיבני מהך דפסחים (ר"פ ע"פ) דפריך בגמ' אהך דשנינן במשנה דאפי' מן התמחוי צריך לתת לו על ארבע כוסות ומקשה בגמ' פשיטא ומשני דלא נצרכה אלא לר"ע דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות (והו"א שלא יתנו לו הד' כוסות) קמ"ל פרסומי ניסא מודה דצריך לתת לו מקופת הצדקה, ולפי דברינו יוקשה דכאן משמע דכבוד הבריות אינו דוחה פרסומי ניסא ובמגלה (ד"ג ב') בעי בגמ' מקרא מגלה ומת מצוה איזה מהן עדיף ופשיט מהך דגדול כבוד הבריות דמת מצוה דוחה המקרא מגלה וק' דהא מקרא מגלה הוה פרסומי ניסא ולידחי למת מצוה כמו דאמרינן שם בפסחים דד' כוסות הואיל והוי פרסומי ניסא אמרינן דלא ניחוש לכבוד הבריות וחייב לבזות א"ע לבריות, די"ל בפי' הגמ' דבפרסומי ניסא מודה דהעני אשר אין לו לקנות הד' כוסות, מחמת גודל המצוה דפרסומי ניסא צריך למחול על כבודו ולהבזות עצמו כדי שיקיים מצוה גדולה, אבל בהך דמקרא מגלה דהתם לא שייך לומר דמשום פרס"נ ידחה לכבוד הבריות דאטו בידו למחול על כבוד המת וא"כ ודאי דכבוד הבריות דוחה וזה ברור:

ועתה נבאר דעת האומרים דהא דקאמר ר"ע עשה שבתך חול דוקא אם עתה אינו נוטל מן הצדקה ואם יעשה ג' סעודות יצטרך להבזות א"ע אז מותר לעשות שבתו חול אבל אם בל"ז נוטל מן התמחוי רק דאם יעשה ג' סעודות יצטרך יותר ליטול בכה"ג לא אמרינן דלא יענג השבת ויעשה שבתו חול ועיין טו"ז ביו"ד (רנ"ג סק"ב) שהביא דעה זו בשם התוס', ומאד תמהני על דברי הטו"ז שם מה שכ' בזה"ל בפ' כל כתבי (קי"ח א') פרכינן מני אי רבנן חמסרי הווין פי' דבשבת צריך ג' סעודות ואי רבי חידקא שיתסרי הווין דס"ל ד' סעודות בשבת ומשני כר"ע דאמר עשה שבתך חול ופרש"י דלענין שבת במאן דאפשר לי' או כרבנן או כר' חידקא יעשה ומיהו האי דצריך לבריות יעשה שבתו חול ולא יטיל על אחרים כבוד שבתותיו עכ"ל ובפרישה הביא כו' וכ' על זה דזהו דוקא לר' חידקא אבל לרבנן לא קשיא מידי, ולא עיין בסוגיא שהבאתי דאף לרבנן אמרינן כן עכ"ל הטו"ז ותמיהני עליו דבגמ' מתרצי שם דאמרינן לי' מה דהוי לך באפוקי שבתא אוכלי' בשבתא ומקשי בגמ' דלר' חידקא מיהו קשיא ומתרצי דמה דהוה לי' במעלי שבתא אכיל בשבתא והדר פריך וכי כולי' יומא דמעלי שבתא בתעניתא מותבינן לי' ומשני דסבר כר"ע דאמר עשה שבתך חול, וא"כ הרי לפניך דלרבנן לא צריך לאוקמי כר"ע דאף אי לא סברי כר"ע דאמר עשה שבתך חול רק דמחויב לאכול סעודה שלישית מ"מ ניחא דיאכל סעודת מ"ש בשבת וכן הביא הרמב"ם בפירושו לפיאה [כעת נדפס נקה"כ, וכבר עמד עליו בזה] ומה שכ' הטו"ז בזה"ל וא"ל ממ"ש ס"ם ר"ן דאמרינן שבת נותנין לו מזון ג' סעודות תירצו התוס' ע"ז דבשביל סעודות שבת אין לו להתחיל ליטול אבל אם כבר נטל נוטל גם כדי סעודות שבת עכ"ל תמיהני דתוס' לא כתבו לתרץ קו' זו רק הקשו דלמה נותנין לו מזון ג"ס הא די לו בב' סעודות והסעודה שיש לו במ"ש יאכל בשבת ע"ז תירצו דכיון דכבר נטל יטול גם לסעודת מ"ש אבל על זה לא דברו כלום שוב מצאתי בתוס' ב"ב [ד"ט א' ד"ה שבת] שכתבו זו הסברא והטו"ז כוון אדברי תוס' ב"ב, אמנם על גוף הדין של הטו"ז מה שהביא בשם תוס' מאד תמהתי דלהדיא משמע דאף בכה"ג שכבר נטל מ"מ אמר ר"ע עשה שבתך חול דבפסחים (שם) אמרינן שם דהו"א דבד' כוסות ג"כ אמרינן דעשה שבתך חול ופטור מהם ובמתניתין בהך דקתני דאפילו נוטל מן התמחוי דאתי לאשמעינן דבפרסומי ניסא מודה פי' שם רש"י ואפי' הוא מתפרנס מן התמחוי דהוי עני שבעניים דמי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי משמע דכבר מתפרנס מן התמחוי ומ"מ שייך בי' עשה שבתך חול רק מטעם פרסומי ניסא חייב משמע דבמקום דליכא פרס"נ בכה"ג פטור משום עשה שבתך חול ואעפ"י דכבר נוטל מתמחוי ומ"מ שייך בו דברי ר"ע, והרי לפניך דעת רש"י דלא מחלקינן בין כבר נטל ללא נטל בדברי ר"ע, אולם לפמ"ש כבוד א"א הגאון נ"י על הטור שמסופק אם צריך לענג השבת כיון שהוא צריך כבר לבריות דהא אמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות וק' דהא כיון דכבר צריך לבריות לא שייך הך דר"ע כמ"ש התוס' ב"ב ותי' דהנה הסברא נותנת דאע"ג דאמרינן כל מי שיש לו ר' זהובים אינו נוטל ממעשר ומשאר צדקות מ"מ מותר לו לעני ליטול ארבע מאות זהובים ביחד וכן הוא במתניתין דפיאה, ולכן בהך דנותנין לו מזון ג' סעודות לא אמרינן דיעשה שבתו חול משום כיון דנותנין לו ביחד כדי שלש סעודות אף שאינו צריך לסעודה הג' הוי כמו שנותנין לו ארבע מאות זוז דאף שאינו צריך למאתים האחרים מ"מ ביחד מותר אבל ליקח סעודה הג' בלבד אסור ולכן כ' שפיר פטור דאף שצריך לבריות מ"מ אם בשעה שנוטל הב' סעודות אינו נוטל ביחד לסעודה הג' ובכה"ג אינו צריך לענג שבת רק מוטב שיעשה שבתו חול ואל יצטרך לבריות בשביל סעודה הג' ודפח"ח, ולפ"ז מיושב קושייתי הנ"ל דהך דפסחים י"ל דמיירי שכבר נטל מן התמחוי מזונות דאז שייך שפיר דר"ע דלא יצטרך לחזור וליטול הד' כוסות וקמ"ל שפיר דפרסומי ניסא מודה ר"ע וזה נכון, ועוד הארכתי בעניני ג' סעודות לקמן בסי' רע"א. [לע"ע לא מצאתי בין הכתבים וכשיבואו לידי בל"נ אעתיקם בחלק המהדו"ב בס"ד]:

ואגב אזכיר מה שתמי' לי בדברי המג"א שם מה שהביא בשם הד"מ שהביא מדברי הטור (בסי' תר"ב) שכ' דז' ימים שבין ר"ה ליו"כ מדלא כ' ט' ימים משמע דיו"ט בל"ז אוכלין חולין בטהרה ולא הי' צריך להשמיענו בעניני חולין בטהרה דזה פשיטא, ותמיהני מאד דא"כ היאך אנו אוכלין מצה בלילי פסחים דהא אנן טמאי מתים נינהו וע"י במג"א (סי' תר"ג) כתב די"ל לאכול עיסה שנילושה במי פירות אבל במצה ק' דהא ע"כ מיירי בנילושה במים דאל"כ א"י במצה דמצה עשירה היא וא"כ לא מצי לאכול בטהרה אמנם י"ל דהואיל ומחויב לאכול המצה א"כ מוכרח לאכול חולין בטומאה אבל כל היכי דאפשר לי' מחויב לאכול בטהרה אמנם ק' מהך דגיטין [ד"י א'] דתניא מצת כותי מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח א"כ ע"כ מיירי בעיסה שנילושה במים דאל"כ אינו יוצא בה כנ"ל ועוד אם נימא דמיירי שנילושה במ"פ פשיטא דמותר דמי פירות אין מחמיצין אלא ע"כ דמיירי שנתן לתוכה מים א"כ הוכשרה והיא טמאה ואמאי קתני לכתחלה מותר לאכלה שלא במקום מצוה דאכול מצה ועוד קתני בציקו של נכרים אדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה וע' פסחים [ד"מ ע"א] ומקשה בגמ' דאמאי לא יצא בבצק משמע שלא נילוש במי פירות רק במים וא"כ קשה דאמאי קתני דממלא לכתחלה הא טמא הוא וא"כ אסור לאכלה ברגל וזהו תימה גדולה. [אהמבי"א, לחומר הנושא י"ל דהירושלמי שממנו נובע דברי הטור (בסי' תר"ב) לשיטתו אזיל (בפ' כל שעה סה"ז) והובא ברא"ש שם דס"ל מ"פ מחמיצין וא"כ י"ל דמצת כותי ובצקו של נכרים מיירי שנילושו במ"פ ומה שצריך בבצקו ש"נ לאכול כזית מצה באחרונה בשביל שצריך שימור ובצקן לא נשמר, כמבואר בפסחים שם וע' בב"ח (שם) ובמ"א (סי' תרצ"ג) וז"פ]:

תוכן העניינים

שות הרדד אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה