אור ברסלב

שות הרדד אורח חיים א· רבי דוד דוב מייזליש

סימן לא

סימן ל

הגאון אא"ז החכ"צ ז"ל בתשו' (סי' קנ"א) כ' ליישב דברי רש"י פסחים [(דפ"ח ב') אהא דאמרו בגמ' אמתניתין שכח מה א"ל רבו ישחט טלה וגדי ויאמר אם גדי א"ל רבי גדי שלו וטלה שלי, ופרכינן מה שקנה עבד קנה רבו ומשני אביי הולך אצל רועה הרגיל רבו אצלו דניחא לי' בתקנתא ומקני לי' ע"מ שאין לרבו רשות, וכ' רש"י ד"ה בתקנתי', שאין לו תקנה אחרת דלא מצי מתני לחד בשלמים, דקממעט באכילת שלמים דקאכיל לתרוויי' באותו הלילה, ודבריו ז"ל תמוהין עד שמהר"ם מחקם, דהא הרב יודע מה אמר לו, ויאכל בלילה לפסח מה שאמר לו, והשני יוכל להיות שלמים ולא יתמעט באכילתו כלום, וכ' הח"צ דכוונת רש"י הוא] הואיל וזמן אכילתו של פסח רק בלילה ושלמים ראוי ליאכל גם ביום ועיקר אכילת שלמים ביום כמ"ש הרמב"ן, א"כ כשמתנה חד לשלמים ממעט באכילת היום, ואף שאינו ממעט ליום מחר דיהי' נודע לו מה אמר לו רבו לאורתא, מ"מ כיון דממעט ביום זבחו שלא יהי' נאכל אסור, ותמהו עליו כל האחרונים דא"כ בהא דיבלת דאמרו בגמ' דאי ניתי פסח שני ויתנה בשלמים ממעט באכילתו דשלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד, ופריך ואמאי ניתי מותר הפסח ויתנה דמותר הפסח אינו נאכל אלא ליום ולילה אחד, ומאי קושיא הא מותר הפסח נאכל ביום מיהת ואלו פסח שני אינו נאכל אלא בלילה וא"כ ממעט באכילת יום זבחו, וזהו תימא, ונ"ל דהנה הא דאין מביאין קדשים לבית הפסול ולכן אסור להתנות היכי דממעט באכילתו, הואיל ויוכל לבא לידי חשש נותר, דוקא כשהקרבן הוא שלמים דמן הדין נאכל לשני ימים ולילה אחד או שהי' שורת הדין שיאכל ביום זבחו וע"י התנאי ממעט לכן אסור אבל במותר הפסח כיון דקודם שנתותר לא הי' ראוי שיקרב כ"א לאכילת לילה לבד דפסח אינו נאכל אלא בלילה א"כ לא יהי' קדושה דחוי' שבו מה שנתותר חמור מן עיקרו של קרבן זה דנהי דהתורה הקילה שמותר הפסח יהי' נאכל ביום ג"כ זה להקל עליו אבל לא ראוי שנחמיר עבור זה שלא נשחט במותר בתנאי של פסח הואיל ולא יהי' ראוי לאכילת יום דא"כ אתה מחמיר במותר פסח מפסח עצמו וזה אינו סברא להחמיר בפסח שנדחה מפסח עצמו, זהו נ"ל ליישב כוונת הגאון ח"צ ז"ל.

וראי' ברורה לזה דאל"כ תימה דהיאך פריך בגמ' דניתי מותר הפסח הא ממעט באכילתו דאלו מותר הפסח דקרב שלמים נאכלין לכל אדם בכל מאכל ואלו פסח אינו נאכל אלא למנויו מידי דהוי מ"ש תוס' בחולין [דקי"ב א'] בהא דדגים שעלו בקערה דהיכי שנאכל רק לזכרי כהונה ע"י מעשיו מקרי ממעט באכילתו כמ"ש שם אהא דנעשה גיעול לחבירו וכן מוכח להדיא בהא דסוף בכורות דמעשר בהמה שנתערב בבכור, דהואיל ובכור אינו נאכל אלא לכהנים ירעו וכן בהא דזבחים [ד' ע"ו א'] בסוגיא דאשם שנתערב בשלמים דמייתי דאין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שממעט באכילת מעשר דא"ר אלא לכהנים, וגם דאסור מעשר לאונן, ממעט באכילת תרומה כמ"ש תוס' שם א"כ ה"נ מותר הפסח דראוי לכל אדם ואלו פסח שני אינו נאכל רק למנויו, א"כ עדיין ממעט באכילתו, וזה תימא רבתא, ויפלא מדוע לא הרגישו בזה שום מפרש, ולפמ"ש אין מותר הפסח חמור מפסח עצמו דהואיל ופסח עצמו אינו נאכל רק למנויו א"כ אם ימעט במותר הפסח שלא יהי' נאכל רק למנויו מותר:

תוכן העניינים

שות הרדד אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה