שות הרדד אורח חיים א· רבי דוד דוב מייזליש
סימן יז
בירושלמי פסחים (פ"ג ה"ח) תני פחות מכן אין מטריחין אותו לחזור, ותמה בשיורי קרבן מאי אתי לאשמעינן כיון דממה דפליגי במתניתין בכמה מטריחין אותו, ממילא שמעינן דפחות מכן אין מטריחין אותו. ונ"ל דהנה בתלמודין פסחים (דפ"א ב') אמתני' דתנן נטמא שלם שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה, מיעוטו שורפין אותו בחצרותיהן ועל גגותיהן מעצי עצמן, פרכינן בגמ' מהא דמתניתין דתנן וכן מי שיצא מירושלים, ובידו בשר קודש אם עבר צופים שורפו במקומו, ואם לאו חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה, מוכח דאף מיעוטו שרי לשרוף מעצי המערכה, ומשני דאכסנאי שאני דעשאו כציקנין (או כהחזיק בדרך), מיהת מוכח דאי לאו האי טעמא לא הי' רשאי לשרוף מעצי המערכה, ושם (דפ"ב א') אמרינן דאם בא לשרוף לפני הבירה מעצי עצמן אין שומעין לו מפני חדשא (פי' שיאמרו שלוקח שיורי עצים), ולפ"ז משמע דהיכי דאינו רשאי לשרוף בעצי המערכה אסור לו לשרוף לפני הבירה אפי' בעצי עצמו משום חשדא, ולפ"ז הוי מצינן לפרש הא דתנן במתני' עד כמה חוזרין היינו עד כמה רשאי לחזור, דדוקא בכזית או כביצה התירו באכסנאי לשרוף בעצי המערכה אבל פחות מזה אף אם רוצה לחזור ולשרוף לפני הבירה מעצי המערכה אסור, כיון דאף מיעוטו של כל הקרבן מדינא א"ר לשרוף מעצי המערכה רק הקילו רבנן באכסנאי, א"כ רק בכשיעור הקילו, אבל פחות משיעור הו"א דאסור, לכן אתי תנא דברייתא בירושלמי לאשמעינן פחות מכן אין מטריחין אותו, כלומר לא הטריחוהו לחזור בפחות מכן, אבל אם רוצה לחזור ולשרוף מעצי המערכה מניחין אותו לשרוף לפני הבירה וגם בעצי המערכה:
עי"ל ויבואר גם המשך הירושלמי שם שאחר שהביא ברייתא זו אמרינן שם מה בין זל"ז, זה יש לו ביטול, עד כדון בשר קודש חמץ מנין, אר"י בי ר' בון מן מה דתנינן וכן מי שיצא מירושלים, הדא אמרה מה דנפל לדין נפל לדין ע"כ, ונראה דהנה ממתניתין י"ל דאגב אורחא אתי לאשמעינן דחוזר בכזית או בכביצה ומטריחין אותו לחזור אבל בפחות מכשיעור אין מטריחין אותו ואין מחויב כלל לשרוף דדוקא כשיעור בעי שריפה אבל פחות לא, לכן תני בברייתא פחות מכן אין מטריחין אותו אבל כשחזר צריך לשרוף אפי' פחות משיעור, או שורף אותו במקומו, ורק אין מטריחין אותו לחזור, ושואל אח"כ מה בין חמץ לבשר קודש דבשר קודש ס"ל לחכמים השיעור בכזית ובחמץ ס"ל בכביצה, ומפרש דבחמץ הקילו משום דיש לו ביטול, ולפ"ז שואל עד כדון בקודש, שפיר תני בברייתא דרק אין מטריחין אותו לחזור, אבל שריפה בעי כיון דאין לו ביטול שפיר י"ל דהזקיקו חכמים גם בפחות מכשיעור לשרוף, חמץ מנין, כיון דחמץ סגי בביטול י"ל אף בלי חזרה, רק אפי' יושב בביתו אינו מחויב לשרוף כלל פחות מכשיעור וסגי בביטול, ואמר ר"י בי ר' בון הואיל ותנא וכן מי שיצא מירושלים משמע דחד דינא לתרוויי' מה שאירע לזה אירע לזה, וכשם שבשר קודש שורף במקומו אף פחות מכשיעור, כמ"כ בחמץ צריך לשרוף ול"מ ביטול, ודוקא אין מטריחין וזה נכון: