אור ברסלב

שות האדמור הזקן· רבי שניאור זלמן [הגר"ז] מלאדי

סימן יג

סימן יב

אחר זמן מה כתב אדמ"ו עוד מענין זה בזה"ל

הנה אחרי שובי נחמתי במ"ש דאף את"ל ולדחוק דהב"ח סי' ל"ט סט"ו מיירי בסירכא ש כסדרן וכהאי גוונא כו' כמ"ש בסי' ל"ז וכו'. דא"א לדחוק כן כלל בלשון הב"ח שם בסי' ל"ט סט"ו דלעיל דהא התם מיירי הב"ח במיעוך ומשמוש הנהוג ובכסדרן ממש אף גם להמחמירים לבדוק שם א"צ למעך ולא להעביר הסרכא כלל וכלל אלא לבדוק ברוק או פושרים כך בעוד הסרכא קיימת כמבואר בתוס' וכמו שהאריך בזה בתורת יקותיאל רסי' ל"ח וזו היא ג"כ כוונת הב"ח בסי' ל"ז דאף גם להמחמירים להצריך פושרין או רוק להסרכא כסדרן או סרכא תלויה אפ"ה אם מוצא נקב ואיכא למתלי בטבח תלינן משום דלא היתה בחזקת טריפה כסרכא שלא כסדרן דאינה כשרה אלא כשעברה ע"י מיעוך דוקא וכיון שנמצא נקב רגלים לדבר שהיתה סרכא גמורה הבאה מחמת נקב והמיעוך היה בכח וחוזק קצת. ובנמצא הנקב סמוך למקום הסרכא אמרי' שלא סתמה עדיין הסרכא את הנקב (כמ"ש בפ"מ סי' ל"ו) אבל בכסדרן ובתלויה א"צ להעביר כלל הסרכא ע"י מיעוך תחלה. ובסי' ל"ט סט"ו כוונתו ודאי בסתימת לשונו משום שסמך על מ"ש שם בתחלת הסעיף בפי' דעת הר"ד יחייא דהיתר המיעוך אינו בסרכא שהיא שלא כסדרן כל עיקר כמו הורדא אלא בשאר מקומות שאינו כ"כ שלא כסדרן כו'. ור"ל ודאי בסרוכה לדופן וכהאי גוונא כמו שכתב רמ"א בד"מ ולא בב' אונות שלא כסדרן ע"ש ובכהאי גוונא ודאי מיירי הב"ח בסוף דבריו ע"ש. אמנם כל זה הוא לפלפולא בעלמא בפירוש דברי הב"ח. אבל להלכה למעשה ודאי דהסומך על תשובת שבות יעקב וחינוך ב"י ופ"מ דבתראי נינהו אין מזחיחין אותו והיינו אפילו בשלא כסדרן ממש בב' אונות או ורדא ואפילו במקום התפשטות הסרכא על הריאה כמבואר שם מלשונם ומכל שכן בסרוכה לדופן וכהאי גוונא שיש להקל בפשיטות וק"ו בן בנו של ק"ו בלהלאה ממקום הסרכא דאין מקום להחמיר כלל מדינא אפילו בב' אונות או ורדא כמ"ש בתשובתי הארוכה להרב המ"ץ דק"ק בארדיטשוב אלא לחומרא בעלמא החמרתי כן כשהייתי במחנכם ובתשובתי הקצרה להרב הגאון הנ"ל ודי בזה:

תוכן העניינים

שות האדמור הזקן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה