שות האדמור הזקן· רבי שניאור זלמן [הגר"ז] מלאדי
סימן ז
תשובת שאלה נדון סכינים מלוטשים
ותוכן הענין בקצרה יען כי הנה רוב השוחטים בסכינים שאינן מלוטשים המומחים משחיזין הסכין להיות חדה הרבה ואזי אינה חלקה כ"כ וטעמם ונימוקם עמם שאם תהא חלקה לא תהא חדה כ"כ (וכמשמעות לשון הרמב"ם וש"ע סי' י"ס ס"ז) וקרוב לידי דרסה אם לא יוליך ויביא הרבה מאד כמשמעות לשון הגמ' וש"ע שם אפי' כל היום כולו כו' ואף שכל היום כולו היא גוזמא מ"מ משמע ודאי שצריך להוליך ולהביא הרבה מאד להנצל מחשש דרסה ואזי אפשר לבא לידי שהייה בבהמה כמ"ש רמ"א לכך בחרו המומחים לעצמן דרך ישרה יותר להשחיזה ולהעמידה חדה ולא חלקה ואף שהיא קרובה להיות כסאסאה הרי אמרו בגמרא מאן יהיב לן מבשרי' כו' ואף גם לפי משמעות לשון הרמב"ם שכל שאינה חלקה דמיא לסאסאה (דאת"ל דמשכחת לה שאינה חלקה ולא דמיא לסאסאה לא הל"ל והרי אינה חלקה מאחר דלא תליא בהכי אלא הל"ל בקצרה שהושחזה והרי מגעתה כמגע כו') ואנו אין בקיאים כו' כמ"ש רמ"א היינו לכתחלה לחומרא בעלמא וה"ט דחסרון בקיאות אינו כדאי לעשות ספק פגימה לאסור בדיעבד משום חזקת איסור דבהמה בחייה משום דהש"ע והרבה מהאחרונים פסקו כהרשב"א וסיעתו בדעת הרי"ף דאין פגימה פוסלת אלא כשאוגרת לתוכה שום דבר דוקא ואפי' כחוט השערה ולזאת רחוק הדבר מאד לחוש מחמת חסרון בקיאות לפגימה גדולה כזו ומש"ה אינה אלא חומרא בעלמא לכתחילה אמנם פשט לשון בה"ג והרי"ף לא ונשמע הכי כמ"ש בפרי תואר אלא כמשמעות לשון הרא"ש בדעת הרי"ף דכל פגימה שהוא מרגיש בצפורן מקרי חגירת צפורן וכמ"ש הרא"ה דחגירה היא מלשון ויחגרו ממסגרותם שהוא ל' דלוג ולא לשון חגורה כפי' הרשב"א וכ"ד רש"ל ביש"ש שהשמיט בהעתקתו לשון הרשב"א דעכ"פ בעינן שתהא אוגרת שום דבר ואפשר וקרוב לומר שכ"ד הט"ז שהעתיק לשון רש"ל כמ"ש בפרי מגדים ע"ש דס"ל כפי' הפ"ת בהרא"ש והרמב"ם ודמיא לסאסאה לפ"ד הפ"ת היינו שאינו מרגיש שום פגימה אפי' כל דהוא אלא שאינה חלקה מחמת חידודה ביותר וכמ"ש הרמב"ם וכגי' הרי"ף והרא"ש סכינא דחריפא דדמי' כו' ולא כמ"ש הרשב"א וסיעתו שהיא פגימה קטנה ביותר שאינה אוגרת שום דבר לתוכה והלכך לפ"ד הפ"ת ופ"מ בבה"ג ורי"ף ורמב"ם ורא"ש את"ל שאין אנו בקיאים בדמיא לסאסאה כמ"ש רמ"א יש לחוש לספק איסור דאורייתא מחמת חסרון בקיאות (ורמ"א קאי בשטת הב"י בש"ע) וצ"ל הסכין חלקה לגמרי וזה דבר הקשה להיות חלקה וגם חדה להנצל מספק שהייה בבהמה אם לא בסכין מלוטשת ואף שימצאו שוחטים אומנים שיוכלו להשחיז אף סכין שאינה מלוטשת להיות חד וחלקה אך לאו כ"ע גמירי אומנות זו וגם כדי להשחיז כן הסכין נצרך שהות מרובה ואין כל העתים שוות להשוחט משא"כ במלוטשים קל הדבר להאומנים בלי שהות מרובה כלל. וממוצא דבר נשמע כי חלילה לנו להוציא דבה על מדינות המקילין בזה וסומכים על הפוסקים המקילין בשיעור פגימה וגם חלילה לכם להקפיד על מדינות המחמירין וחוששים לדעת פוסקים המחמירין בשיעור פגימה וכה"ג מצינו כמה דברים שנחלקו בהן הפוסקים ראשונים או אחרונים ובדורות שלפנינו נהגו אבות אבותינו כדעת המקילין ובדורות הללו רבו כמו רבו הנוהגים להחמיר כמו חדש ותפלת ערבית בזמנה וכה"ג טובא: