אור ברסלב

שות האדמור הזקן· רבי שניאור זלמן [הגר"ז] מלאדי

סימן ו

סימן ה

גי"ה ואת כל אשר בה ראיתי וקריתי ובאתי בקצרה לאמר עם הספר אודת איסור בישול מצה שנתפררה. באמת כי גם שאינו איסור גמור וברור מדינא מ"מ המחמיר תע"ב ואינו מן המתמיהין לאמר כי היא חומרא בלא טעם אלא טעמא רבא איכא במלתא ליזהר מחשש איסור דאורייתא לפ"ד סמ"ק ורי"ר הובאו ב"י סי' תס"א וכן פסק הפר"ח שם (ס"ב) בקמח שנקלה דחיישינן שמא לא בשול שפיר. והנה עינינו רואות בהרבה מצות שיש עליהם מעט קמח אסר אפייה וזה בא מחמת שהיתה עיסה קשה ולא נילושה יפה יפה ומ"ש בט"ז (סוף) סי' תנ"ט דבדיעבד שרי היינו המצות לחודייהו אבל לשום במרק מסתפק המ"א ססי' תס"ג אפי' בדיעבד ואף דמסיק להחמיר משום הפסקת המצה בין הקמח והאור והכא לא שייך ה"ט בקמח שע"ג המצה היינו לפ"ד רש"י והרמב"ם שם במ"א אבל לפ"ד הפר"ח שפסק כסמ"ק ורי"ר בקמח שע"ג המצה נמי איכא למיחש אפי' בדיעבד. ואף שהפר"ח ס"ל לחלק בין קמח הרבה למעט שע"פ העוגה וחולק על הרשד"ם דלא ס"ל חילוק זה פשיטא דהמחמיר כהרשד"ם תע"ב דהא גם המ"א לא ס"ל חילוק זה דלא נסתפק אלא בדיעבד אבל לכתחילה מודה דאסור אפילו בקמח מעט שבמצה ניתן במרק לפ"ד סמ"ק ורי"ר. ומ"ש המ"א ססי' תנ"ט ועוד דהא נקלה כו' הוא לפ"ד רש"י והרמב"ם ואף שבין להמ"א ובין להפר"ח יש להקל מ"מ כיון שהקולות הן מב' טעמים חלוקים אינן מצטרפין בדאורייתא כמ"ש הש"ך סי' רמ"ב וכ"ש בפסח ואף דהמ"א והפר"ח מיירי בקמח ממש שמערבים בידים מ"מ כיון שעינינו רואות מצות הרבה שמצוי בהם קמח מעט נראה לעין אחר האפיי' א"א להכחיש החוש ומה שלא הזכירו זה הפוסקים היינו משום שזה אינו מצוי כלל אלא בעיסה קשה שלא נילושה יפה ובדורות הראשונים היו שוהין הרבה בלישה וגלגול עד שהי' נילוש יפה עד שמקרוב זה עשרים שנה או יותר נתפשטה זהירות זו בישראל קדושים למהר מאד מאד בלישה ואין לשין יפה יפה ולכן נמצא קמח מעט במצות של עיסה קשה כנראה בחוש למדקדקים באמת והנה משהו קמח בעין שע"פ המצה למעלה שנתחמץ במרק כשמפררים את המצה לתוך המרק כנהוג בשבת יש בזה חשש איסור דאורייתא כי אין כאן תערובות כלל אבל במצה טחונה שעושים ממנה עגולים יש לדון בזה דין תערובות ותלוי באשלי רברבי מחלוקת הפוסקים ביו"ד סי' ק"ד גבי תערובת יבש בלח ע"ש בפר"ח. ומגודל טרדתי לא אוכל להאריך בזה ומ"מ אין למחות בהמון עם המקילים כיון שיש להם על מה שיסמוכו והעיקר ע"ד רש"י והרמב"ם אבל לפמ"ש האריז"ל להחמיר כל החומרות בפסח פשיטא שיש להחמיר כהרשד"ם שבפר"ח ומ"מ בי"ט האחרון המיקל משום שמחת י"ט לא הפסיד ובמי פירות פשיטא דאין להחמיר כלל כל הפסח והיה זה שלום מאדה"ש כנפש או"נ שניאור זלמן במוה' ברוך זלה"ה. וחדש של ישראל לפ"ד המ"א (ססי' תפ"ט) אין חשש אלא שבתשובת כנסת יחזקאל (סי' מ"א) האריך להחמיר ע"פ דעת הב"ח ונהוג עלמא כוותיה אך לצורך זיתים של אכילת מצה ואפיקומן דמצה שמורה בשני הלילות יש להקל כי העיקר בזה כהמ"א דלא כתשובה הנ"ל ואין לי פנאי להאריך בזה שניאור זלמן הנ"ל:

תוכן העניינים

שות האדמור הזקן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה