שות די השב· רבי דוד בונאן
חשן משפט · סימן כו
כתב מרן הב"י בח"מ סי' רצ"ה סכ"ה וז"ל ואפשר דנקט דבר זה לומר דדוקא עד אותו שיעור שהיה דרכו להפקיד אצלו הוא דפטרי לזה אבל יותר מכאן לא פטרי ליה דדלמא לא היה מאמינו ביותר מאותו שיעור ע"ש ולזה הסכים מהריט"ץ סי' קכ"ט והב"ח וכ' וכן עיקר. אבל בתשו' מהר"א בן טאווה שבס' התשב"ץ סי' כ"א נר' דלא שאני לי' בהכי שהרי נדון שלו בראו' שנתן לשמעון קופה מלאה חלי כסף וזהב כדי להצילה מחמת שנלכרה העיר וכו' ע"ש ופשיטא ודאי דכל כלי חמדה שהי"ל לראובן הפקידו אצלו כדי להצילו מפני החירום והא ודאי שלא היה רגיל להפקיד כ"כ אצל אחרי' בשאר זמני' שאין דרך להפקיד את כל אשר יש לו אם לא שהיה מפני החירום ואפ"ה פטר הרב את שמעון מהך טעמ' משום שהיה רגיל ראו' להפקיד אצל אותו גוי ע"ש: