אור ברסלב
שות די השב חשן משפט › סימן יט

שות די השב· רבי דוד בונאן

חשן משפט · סימן יט

סימן יח

על ענין חזקת מקומות בה"כ קראו בשמותם במקומותם למושבותם:

דע כי לא כל המנהגי' שוין בענין זה כי יש מדינות שמנהגם שמוכרי' מקומו' בה"כ ומי שמוחזק במקום מוריש ומחסין לבניו וליורשיו ומוכר ונותן במתנ' ולית מאן דימחא בידי' ובאלו המקומות הוא שכתבו הפוסקי' לענין חזקה ג"ש כמבוא' בתשו' הרא"ש והביאו בטח"מ סי' ק"מ וע"ש בב"י שכ' כמה תשו' מהרשב"א בפרט זה ובסי' קמ"א כ' מרן הב"י בשם הרשב"א בתשו' וז"ל מקומות בה"כ יש להן חזקה וחזקתן כמשתמשי' בהן כדרך המשתמשי' במקומות שלהם שיושבים שם כל שהולכים לבית הכנסת אפי' אם הולך לעתי' חוץ לעיר לעסקיו או שהוא חולה וכו' ואין זה מפסיד החזק' וכ"ד בעה"ע וכו' ע"ש וה' כנה"ג שם הגב"י אות ג' הקשה דיוקא אדיוק' דמדקאמר מקומות בה"כ יש להם חזק' וחזקת' כשמשתמשי' בהן כדרך שמשתמשי' במקומות שלהן שיושבי' שם כל שהולכי' לבה"כ נר' דאפי' כשהוא בעיר ואינו הולך לבה"כ לא הפסיד זכותו וממ"ש אח"כ ואפי' וכו' נראה דכל שעומד בעיר ואינו הולך לבה"כ הפסיד זכותו ואפשר לומר דמ"ש הרשב"א כל שהולכי' לבה"כ אין הכונה לומ' כל שהולך האדם לבה"כ אלא הכונה לומ' שיושבים שם כל שהולכים לבה"כ שהוא זמן התפלה כלומר כל זמן שהולכי' להתפלל אלא שלפ"ז צ"ל שסובר הרשב"א דכל שעומד בעיר ולא הלך לישב במקומו הפסיד חזקתו וזה אי אפ' שסיים וכ"ד בה"ע ודעת בה"ע דכל שיושב במקומו בשעה שהוא הולך לתפלה שם אע"פ שלפעמי' אינו הולך לא הפסיד חזקתו כמ"ש הריטב"א בשמו את"ד ע"ש ואפשר לדחוק ולומר דמ"ש הרשב"א וכ"ד בה"ע אסיפא קאי דהיינו אם הולך חוץ לעיר לעסקיו וכו' לא הפסיד חזקתו ואהא כתב הרשב"א דכן דעת בה"ע. ומצאנו בתשו' הרמ"ה בס' אור צדיקים סי' רס"ד שנשאל בענין חזקת בה"כ וכ' וז"ל אבל הר' יונה כתב אם החזיק בו מספר ימים של ג"ש אין הימים שלא הלך לבה"כ הפסק לעשות שני חזק' מפוזרי' כיון שישב שם כל השנה שהלך לבה"כ וכן פסק ה' בעל העיטור עכ"ל מתבאר מדבריו דדעת בעל העיטור דחזק' בה"כ ג"ש שלימי' ומה שחסר במה שלא הלך לבה"כ צריך להשלימה משנה אחרת עד שיהיו לו ג"ש שלימי' מעין דוגמ' לחזקת חנות דקי"ל בח"מ סי' ק"ם דכיון דליממא עביד' לליליא לא עביד' ובעי חזקת ו' שנים ע"ש וזה דלא כמ"ש הרשב"א והריטב"א בשם בה"ע אמנם בס' העיטור באות מ' מחאה שם כ' כדברי הריטב"א שהביא בשמו ע"ש אבל דעת הרמ"ה שם דאין חזק' לבה"כ דחזק' לבה"כ נפלאת היא ורחוקה מאד כי מי יוכל להעיד על אדם א' ששב ג"ש רצופות מיום ליום בכל עתות התפלה ואין לך אדם שלא יקרה לו מקרה למונעו מלבא לבה"כ כמה פעמים ע"כ אין הדיין יכול לצאת י"ש בדין זה כי אם ע"י פשרה ע"ש:

אמנם מצאנו ראינו תשו' הרשב"א הנז' שהביא מרן בח"ה סי' ר"ן וז"ל ולענין חזקה ששאלת במקומות שנהגו להיות מקומות בבה"כ ליחידי' חזקה גמורה למוכרם וליתנם במתנה ולהוריש אותם לבניהם כשאר חזקות דכוות' לא שיהיה צריך לישב שם יום ולילה שלא יהא מפסיק אפי' יום א' שלא ישב שם בחזקת הבתי' לפי שחזקת כל הדברים הוא לפי תשמישם וכל דמשתמ' בו זה כדרך שהבעלים משתמשים במקומותיהם ה"ז חזקה אע"פ שלעתי' יצא לעסקיו או הולך למ"א וכו' עש"ב הרי מבואר דר"ל דלא מבעיא אם הוא בעיר והפסיק איזה יום שלא הלך לבה"כ דלא חשיב הפסק כיון שכן דרך כל אדם שלא לילך איזה יום לבה"כ כי יעצרנו הגשם ובחמה מפני החמה וכיוצא ולא זו בלבד לא חשיב הפסק אלא אפי' יוצא לעסקיו והולך למקום אחר כמה ימים לא חשיב הפסק וכדמסיק שם הכנה"ג בכונת הרשב"א:

ויש להסתפק בחזקה זו של מקום בה"כ אחר שהוחז' שהמקום ההוא שלו ושל אבותיו אם הלך זה לבה"כ אחר להתפלל ובא אחר וישב שם ג' שנים חזקה ולא מיחה בו אם נאמר דמחל חזקתו כיון דלא מיחה בתוך הג"ש או דלמ' כיון שאין המקום עשוי לפירות אלא דוקא לישיבה בעלמא בעת התפלה לא חש למחות ויש לצדד ולומ' דכיון דאחר ג' שנים חזק' יכול המוחזק לבא בטענה ולומ' אתה מכרת לי או נתת לי א"כ צרי' המחא' ואפי' את"ל דלא חשד לחבירו לשקר ולבא בטענה זו אפ"ה מי לא איכא למיחש דשמא ימות זה שישב במקומו וטועני' ליורשי' דאביהם קנאו או נתן לו במתנה כיון- שכבר החזיק וישב שם ג"ש חזקה. ואם עקר דירתו והלך לו אל ארץ אחרת כבר פסק הטור ומרן בש"ע סי' קמ"ג ברח המערער מפני סכנת נפשות אין מחזיקי' בנכסיו שירא למחו' פן יודע מקומו וירדפו אחריו ואם ברח מחמ' ממון מחזיקי' בנכסיו שאינו ירא כ"כ ע"ש וה"נ דכוות' וכ"ש אם עקר דירתו בלא שום סיבה אלא שהלך לו אל ארץ אחרת מחמת רווחא וכיוצא כל שלא הפקיד חזקתו ביד אחר הפסיד חזקתו ומ"מ יש לצדד דבמקומו' בה"כ כיון שאין בהם שום פירות לא חש להפקידו ביד אחרים ויש לצדד עוד כמו שכתבנו לעיל וצ"י:

והנה בעירנו זאת מנהג ק"ק פורטוגיזיס יצ"ו בבה"כ שלנו שהמקומות מוחזקים בהם כל היחידי' למשפחותם לבית אבותם מאב לבנים וכן לשאר יורשים או דודו או בן דודו וכיוצא כיון דאעיקרא לא קנו המקומו' הנז' בכסף ומחיר אין שום אדם רשאי למכור או ליתן במתנה דמרגלא בפומייהו דכל המקומות הם של כוללות הק"ק ואין אדם רשאי למכור או ליתן במתנה וחזקה זו גופה היא שכ' הרשב"א בתשו' הנז' וז"ל ולענון מה שבא בשאלה אם יש למקומות בה"כ חזקה אם כל א' וא' בירר לו מקום לעצמו לא קנה דזו אינה הפקר וכו' ומ"מ נר' דיש להם חזקה כל דהו לענין זה שאם כל א' בירר לו מקום וישב שם ימים רבים זה במקום ידוע וזה במקום ידוע אסור לזה שבעיר לבא לשבת במקומו של זה מפני דרכי שלום וכמה דברים שאין בהם קנין גמור עשאום כקנויים להם מפני ד"ש כאות' ששנינו וכו' ואסו' לעשות כן דאין מוציאי' בדייני' וגם זה כא' מהם וכו' עכ"ל וחזקת מקומות שלנו היא חזקה זו ממש אלא דאלמוה קצת לחזקה ודנו בה דין תורה להוציא' בדייני'. ועוד נהגו דמי שיש לו מקום מיותר בבה"כ אפי' הלך לבה"כ אחר ולא בא לבה"כ הלזו אפי' אחר שנים רבות אפ"ה נוטל מקומו אמנם אם עקר דירתו מן העיר אם מחמת אונס לא איבד חזקתו אבל אם היה שלא מחמת אונס ודאי דאיבד חזקתו בכה"ג דאינה אלא חזקה כל דהו:

תוכן העניינים

שות די השב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה