אור ברסלב
שות די השב חשן משפט › סימן י

שות די השב· רבי דוד בונאן

חשן משפט · סימן י

סימן ט

נשאל הרדב"ז דפוס ויניציא סי' תקפ"ז בשנים שלוו בשטר א' דקי"ל שנעשו ערבי' זל"ז אם יכול לגבות כל החוב מכל א' מהן או יגבה חצי החוב מאחר ואם לא ימצא נכסי' לחברו אז יגבה מדין ערב מזה ע"ש מה שהשיב ויש לתמוה שהרי הטור בח"מ רסי' ע"ז הביא מחלוקת הפוסקים בזה הרמב"ם ובה"ע ובעה"ת והרא"ש וע"ש במרן הב"י. עוד ראינו להרדב"ז שם שנסתפק בשנים שלוו בשטר א' וכתבו שהם ערבים זה לזה מי הוו קבלנים זה לזה או לא דכיון דלא הוו צריכים למכתב ערבי' זה לזה דבלא"ה הוו ערבי' להכי כ' ערכי' לטפויי מלתא אחריתי שיהיו ערבים קבלנים ז"לז וכו' ע"ש ויש לתמוה שלא זכר הרשב"א הביאה מרן הב"י בסס"י ס"ג שנשאל באיזה ענין ראוי להשתמש במימרא דכל מלת' דלא צרי' לטפויי מלתא אתא והשיב בזה אין כח בידינו לדון בדמיונו' אלא מקום שאמרו אמרו מקום שלא אמרו לא ידענו מה ואין כח בידינו לדון בו ע"ש ויותר תימה דהרדב"ז עצמו בתשו' ח"ג ד' פיורדא סי' קי"ח השיג על מוהריק"ו בשו' יו"ד שדן דכל טפויי מלת' לאתויי מלתא אתא בענין אחר שלא ראה תשו' הרשב"א הלזו ע"ש וע"ק דבתשו' דח"ג הנז' מסיק דהנכון דלאוקומי ממונא אמרי' ולא לאפוקי ממונא ע"ש ואלו בתשו' זו לענין ב' בתשו' זו הוא לאפוקי ממונא א"כ. אין מקום לס' זה כלל וצ"ע. וע"ק שהרי בירוש' בפ' ש"ה הביאו מרן הב"י בר"ס ע"ז אר"י הדא אמר' ב' שלוו מא' אע"ג דלא כתבו ערבאי' ואחראי' זל"ז ערבאים ואחראי' זל"ז משמע דבין שכותבים בין אינן כותבי' אינן אלא אחראי' וערבאי' זל"ז והריטב"א בחי' שבועו' ספ"ה הביא לשון הירוש' הלזו בנוסח הזה אר"י הדא אמרא ב' שלוו מא' אע"ג דלא כתבי ערבאי' ואחראי' זל"ז אחראי' וערבאי' זל"ז ולא עבדין כן ופי' וז"ל ולא עבדין כי נהגו לכתוב בשטרות שיהיו אחראי' וערבאי' ולא היו צריכי' לכתוב כן אלא שכותבי' כן ע"ד שופרא דשטרא וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

שות די השב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה