אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן רעז

סימן רעו

כבוד הרה"ג וכו' מו"ה אפרים פישל מרדכי נ"י הרב דק' סוחאטשין.

ע"ד שאחד מכר ביתו במקח קצוב לשלם בזמנים שונים ואם ימשוך יותר יתן עשרה למאה לשנה. והחוב יהי' באפותיקי. וכל זמן שלא ישלם לא יוכל הלוקח למכור ולהשכיר והכל יודעים שבמזומן היה מוכרו פחות מאה ועשרים רו"כ. ועתה לא פרע הלוקח בזמנו. ואינו רוצה לשלם ק"כ רו"כ והעשרה למאה באמרו שהוא ריבית. והאריך מעכ"ת בדברים ישרים. ובאשר אני חלוש כעת ועלי להשיב כמה תשובות לזאת אשיב בקוצר:

לדעתי מחויב הלוקח לשלם הק"כ רו"כ כיון שלא התנה בפירוש שאם יתן תיכף יוזילו לו. וכמ"ש כת"ר דבכה"ג הוא דאין מרבין על המכר. ואף שיש פוסקים וביו"ד ר"ס קע"ג שאם ניכר שהעלה המקח בשביל הרחבת הזמן יש בזה משום ריבית. הנה כבר כתב שם החוות דעת דבפחות משתות לא מיקרי ניכר. וכ"כ בכנה"ג הובא בפ"ת שם. ובנ"ד הוי פחות משתות. ועוד כתב שם בקרקעות שאין אונאה לא שייך זה. והנה זה כתב מהש"ך בנ"כ בסק"ב שם. והוא כתב זה שם לפי דיעה הראשונה שם. אכן באמת הלא כתב זה בשם הבעה"ת. ובסק"ה כתב והבעה"ת ס"ל כדיעה האחרת ע"ש. וכ"ה באמת בבעה"ת שער מ"ו, ומסברא נראה דלדעת הי"א אין שייך לחלק בין מטלטלים לקרקע. דכיון דס"ל שאם ניכר שהוקיר המקח בשביל הרחבת הזמן מיקרי ריבית. א"כ אף בקרקע הדין כן. ומה זה שייך לאונאה. ורק בפחות משתות י"ל דכיון שדרך בנ"א לטעות בכגון זה או להוקיר כשצריך לדבר זה, א"כ אין ניכר שעשה זה מפני הרחבת זמן אכן יש להוכיח דקרקע שאני דלכאורה קשה לדעת הי"א למה תנן בב"מ (דף ס"ה) אם מעכשיו באלף הול"ל דאינו שוה אלא אלף. ואף דברישא גבי מרבין על השכר הוי רבותא. מ"מ גבי מכר הומ"ל ששוה אלף. וע"כ צ"ל דקרקע שאני דכיון שאין בו אונאה לא מיקרי ניכר. ולזה אסור רק כשפירש. ואקצר:

וע"ד הפ"צ נראה שלא נעשה ע"פ הת"ע כדין. רק כת"ר מצדד ע"פ הא דאיתא בח"מ סי' רצ"ב ס"ז שאם הרויח הנפקד בהפקדון צריך ליתן הריוח להמפקיד ולא הוי ריבית. והביא דברי הסמ"ע ס"ס פ"א דה"ה במלוה שהגיע זמן פרעון ולא שילם לו שצריך ליתן הריוח להמלוה. לדעתי לא דמי לנ"ד דשם איירי שהרויח בכסף ההלואה אחר התביעה בעסק שעשה בכסף ההלואה. אבל בנ"ד הלא הבית הוא כבר שלו. והחוב זקף במלוה עליו. ועתה כשלא שילם צריך לתת משאר עסקים שיש לו. כגון אם קנה איזה סחורה כעת והרויח בה וכדומה. וגם דבבית הרי יש פחת. וכעין דאיתא בב"מ (ד' ע"ט) אגרא ופחתא. וגם יש טורח בהשכרת הבית ובתיקונים הדרושים וכדומה. אכן בלא"ה העיקר כהש"ך שכתב דרק בפקדון צריך ליתן הריוח. ולא בהלואה. וכן הכריע התומים ס"ס פ"א. ולזה נראה דבנ"ד א"צ לתת הרווחים:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה