שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן רעו
ע"ד שגב האונא היה סבוך ודבוק לדופן לבשר ולעצם. והסירכא עברה בנקל ע"י שקלף קרום מהריאה ועברה הסירכא יחד עם הקרום. רק במקום אחד נמצא בצבוץ תחת הסירכא. וא"א לדעת אם היה זה נגד הבשר או נגד העצם וקצת מהריאה צמוק קצת נגד מקום הסירכא:
לכאורה יש להחמיר בזה כיון שיש בצבוץ תחת הסירכא ואף שספק לו אם היה תחת המקום שהיה סרוך לעצם. מ"מ הרי לא נתברר שהוסרה הסירכא כראוי. וגם דאנן מחמרינן להסיר סירכא אף כשסרוכה לבשר לחוד ע' יו"ד סי' ל"ט סי"ח. וגם י"ל דהצימוק הוי ריעותא והוי עם הסירכא תר"ל. אכן באמת נראה שיש להכשיר בזה. דכיון שעברה הסירכא ע"י קליפת קרום נוסף מהריאה. א"כ לא היתה הסירכא מגוף הריאה רק מקרום הנוסף. וזה לא מיקרי סירכא כלל כמ"ש בחיבורי ח"ב סי' כ"ח. וקרום נוסף בעלמא א"צ לקלפו כלל ואם קלפו ונקרע קרום הריאה תלינן זה בחוזק הקליפה. ע' חיבורי ח"א סי' מ"ז אות ח"ט וח"ב סי' כ"א. רק שבנ"ד הוצרכו לקלפו כדי לדעת אם תעבור הסירכא ע"י קליפת הקרום כי אפשר סרוכה לגוף הריאה. וכיון שעברה הסירכא. אין לחוש למה שמבצבץ דתלינן בחוזק הקליפה. ובפרט דבנ"ד מדינא א"צ להסיר הסירכא כשסרוך לעצם ולבשר כדקיי"ל בסי' ל"ט סי"ח. ורק המנהג להחמיר ולהסיר הסירכא כמ"ש הרמ"א שם. והוי רק ספ' במנהג. אם הבצבוץ נעשה מחוזק קליפת קרום הנוסף או מצד שהיה סרוך בחוזק במקום זה לדופן. ועוד דהכא היה סבוך ודבוק ובסבוך מכשירים רוב הפוסקים אף בסבוך לשומן. ולא מיקרי זה סירכא כלל. ע' ב"י סי' ל"ט בזה. ומה שהיה צמוק קצת הנה רוב האחרונים כתבו דצימוק מקצת אונא לא הוי ריעותא וגם סבוך ודבוק לדופן לבשר ועצם לא הוי ריעותא גדולה ע' לב"ש בדיני תר"ל ובשאר אחרונים. ובנ"ד י"ל שעי"ז שהיה סבוך בדופן לא יכול הרוח להתפשט במקום זה בהריאה כראוי. לזה נצמק קצת. ואין זה מצד חלישות הריאה שנקבה או שסופה להתפרק. דכיון דסביך אין סופו להתפרק. ויש להקל בנ"ד בהפ"מ:
והנה בדרך כלל בסירכות רחבות שסרוכות לדופן או לטרפש או לשומן יש להעיר כי לפעמים הסירכא היא רחבה רק על הריאה. אבל בטרפש ודופן ושומן אינה רחבה. רק סרוכים שם כעין חוטים ויש הפסק בין אחד לחבירו. ולפ"ז אין לדון כל הסירכא שעל הריאה כדין סירכא. כי המקום שכנגד ההפסקות שבין חוט אחד להשני הו"ל רק דין התפשטות הסירכא. וכשנמצא שם בצבוץ יש מקום לצדד להקל. ואף שא"א לכוין ולצמצם איזה מקום הוא נגד בין החוטים. מ"מ הוי ספק עכ"פ. ואם יש עוד ספיקות בזה יש לצרף זה לס"ס. וכל סירכות הללו הם רק ספק טריפות ויש מקילים לגמרי. ובפרט שכל טרפות סירכא הוי רק מספק. וראוי לכל מורה להשים לב לזה כדי לחוס על ממונם של ישראל: