אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן רנו

סימן רנה

כבוד הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה יעקב בן ציון רב בעיר גלאסנוי.

ע"ד אשר קהלתם נתיסדה זה כ"ה, שנים, והרב, הראשון שלהם קבע לכתוב בגיטין גלאסגאו מתא דיתבא על נהר קלייד ועל נהר קלווין ועל מי בארת. וכת"ר כותב שעיקר שם העיר הוא גלאסגוי וכן נקראת בפי כל יודעי דבר ובערכאותיהם וכן נקראת במכ"ע העברים הנדפסים בלאנדאן ורק מהמון העם נמצא שקוראים גלאסגאו וסיבת הטעות בזה כותב כת"ר לפי שנכתבת בלשונם שאשאפוא. ובשפת אשכנז נקרא זה בלא יוד לבסוף אבל במדינתם שהוא מדינת אנגליא נקרא זה ביוד לבסוף וכנ"ל. ונהר קלווין נקראת שם קעלווין בסגול הקוף וכן נכתב שם הנהר בלשונם. ותולה כת"ר שהרב הקודם טעה בזה בשביל שלא היתה לו ידיעה בשפת המדינה וסמך בזה על אחרים שהגידו לו. וגם הם לא ידעו כהוגן. והעיר עוד שיש שם עוד נהר שחפרוהו לחבר נהר קלייד עם נהר קעלווין. ונקרא קאנאל שהוא שם כללי לנהרות שנעשו ע"י חפורה. ועוד העיר כי בעירם לא נמצא בארות רק יש שם נהר חוץ לתחום מהעיר. ומהנהר ההוא נמשכים המים ע"י צינורות שנעשו לכך לתוך שוקת גדולה ומהשוקת נמשכים המים ע"י צינורות לתוך בתי העיר. ולזה דעת כת"ר שלא יכתבו מי בארות רק שם הנהר שממנו מוצא המים שמסתפקין מהם כמ"ש בג"פ סי' קכ"ח ס"ק נ"ב. וחפץ לדעת דעתי בזה ומטרדותי אשיב בקוצר:

הנה בשם העיר פשוט שצריך לכתוב גלאסגוי כמו שנקראת בפי רוב בנ"א ונכתבת במכ"ע ובערכאות. ואף שכתבו הפוסקים שאם הוחזק שם העיר בגיטין אין לשנות. היינו רק כשנכתב מתחילה כהוגן. ואח"כ נעשה איזה שינוי בקריאת שם העיר. אבל בנ"ד שידוע שמאז היתה נקראת גלאסגוי א"כ נכתב בטעות וכמ"ש כת"ר ג"כ בשם ח"ס ח"ו סי' מ"א. ואינו ת"י. ונראה שצריך לכתוב גלאסגוי דמתקריא גלאסגאו כיון שמקצת בנ"א קוראים כן. ואף שאולי הוא שיבוש בידם בכ"ז צריך לכתוב זה כיון שהוחזקו לקרוא כן. ודמי לרעדיש הרעדיש שכתבו הפוסקים שצריך לכתוב ע' אה"ע סי' קכ"ח. וגם דהלא הוחזק שם זה בכתיבת הגיטין זה כמה שנים. ועוד דאם לא יזכירוהו כלל יוציאו לעז על גיטין הראשונים. אבל באמת הגיטין כשרים דכיון שהרבה בני אדם קוראים בשם זה הוי על כל פנים שם טפל וכבר כתבו הפוסקים דכשר בדיעבד. דהא אף בשם המגרש כתבו הרבה פוסקים בסי' קכ"ט דכשר בדיעבד ומכ"ש בשם העיר ע' אחרונים בסי' קכ"ח. ולבד זה נראה שאין לפסול הגיטין הראשונים כיון ששם גלאסגוי וגלאסגאו קרובה הברתם זל"ז. וכעין מ"ש האחרונים שאם כתבו פוזנא ולא כתבו דמיתקרא פוזנני כשר. ועוד הרבה כאלה ע' באחרונים סי' קכ"ח. והנה לא הבנתי מדוע כותבים אלף אחר הלמד. הלא קיי"ל שאין לכתוב אלף אחר נקודת פתח. וכמו שבנהר קלווין לא כתבו אלף אחר הקוף. ואולי הטעם בשביל שכן נכתב אצלם בשטרות ומכ"ע שבלשון עברית או אולי הברת הפתח בתיבה זה היא נמשכת קצת כמו פתח חריף שכתבו האחרונים שיש לכתוב באלף. ועכ"פ בנ"ד כיון שכבר כתבו כן בגיטין ראשונים אין לשנות. וכעין זה כתב הנו"ב סי' קט"ז וע' ס"ג שא"ל סק"ז ואקצר:

ושם הנהר נראה פשוט לכתוב קעלווין כמ"ש כת"ר כיון שכן הוא שמה בפי כל. ובכ"ז נראה שאין לחוש לגיטין הראשונים דהוי רק שינוי מועט בשם נהר אחד וכמ"ש איזה אחרונים להקל בכגון זה סי' ועוד דבנ"ד אפשר שלפני כ"ה שנה קראו הרבה בנ"א שם הנהר בפתח הקוף וכן מסתבר דאיך שיטעה הרב המסדר טעות כזה לשנות לגמרי מכפי שנקראת בפי כל. ועכצ"ל ששמע שקוראים בפתח. ולא ידע שנכתבת בסגול ושיש בנ"א שקוראים כן ובכ"ז עכשיו שאין מי שיקרא בפתח אין לכתוב דמתקריא קלווין בשביל שכתבו כן בגיטין ושמסתמא קראו כן הרבה בנ"א. כיון שעתה כבר נשתקע שם זה לגמרי. ובפרט שאפשר שלא מעולם בפתח הקוף. ועיקר נראה שמה שנכתב בגט בלא עין אינו מצד שחשבו שנקרא בפתח. רק חשב שבסגול אין הכרח לכתוב עין. וכ"כ בד"מ ובברכת המים בשם זעליג שיש כותבין בלא עין אף שנקרא בסגול ולזה אין שייך לכתוב דמתקריא קלווין. כי אז יהא מוכח שכוונתינו לנקודת פתח בקוף. ובאמת אין ידוע לנו שהיה נקרא בפתח:

וע"ד הנהר שעשו לחבר הנהרות יחד ואין לו שם מיוחד נראה פשוט שא"צ לכותבו. כי הוא בטל לגבי הנהרות שמחוברות לו. ומימיו באים מהנהרות הללו. ולזה אין לו שם בפ"ע. וכמו אם היו ממשיכים מי הנהר לתוך בור גדול דבודאי לא היה שייך לכתוב בגט את הבור כיון שהכל מן הנהר. וסגי לכתוב שם הנהר לחוד. וע' ס"ס קכ"ח לענין שם נהרות ששופכים זה לזה ובג"פ שם. ובפרט שכמה אחרונים כתבו שא"צ לכתוב נהר שאין לו שם והביאם כת"ר ג"כ. ומ"ש בגט מי בארת. ובאמת אין שם בארת והמים שמסתפקים מהם נמשכים מנהר. וכתב הג"פ לכתוב את הנהר שהוא עיקר מוצא המים. לענ"ד הוא תמוה דהא בבורות שמתחלאים ממי גשמים כתב הג"פ בעצמו שיש לכתוב על מי בורות. והרי עיקר מוצא המים הוא מגשמים. והו"ל למיכתב על מי גשמים. ועכצ"ל דכיון שירדו לבורות בטלו לגבי הבורות ונקראים מי בורות וכדמצינו בערובין (דף י"ח) ותענית (דף כ') דקרי להו מי בורות:

וא"כ ה"ה בנדון דידן שהמים יורדים מהנהר דרך צינורות לתוך שוקת שהוא כמו באר גדול ומשם נמשכים לתוך העיר. צריך לכתוב מי באר וכמש"ש הג"פ בשם מהר"מ מינץ. וא"ל שיכתבו מי בור כיון שהמים אין נובעים מהבאר רק באים מהנהר. ז"א דמי בור משמעו שהוא מי גשמים כמ"ש הג"פ סקנ"ב ועוד אחרונים. ועג"פ שם שאם כתבו באר על בור אין לפסול ועוד דהא קיי"ל בסי' קכ"ח ס"ד שאם הנהר חוץ לתחום אין לכתבו בגט אף אם מסתפקים בעיר ממנו וי"א לפסול אף בדיעבד אם כתבו ע"ש בג"פ ושאר אחרונים. ורק י"ל דהו"ל לכתוב על מי באר בלשון יחיד. ובאמת רחוק לומר שבכרך גדול כעירו לא יהיו בארת באיזה חצירות שמשתמשים במימיהם לכביסה או לזרעים. ולזה נכון לכתוב על מי בארת כדי שלא להוציא לעז על גיטין ראשונים. וגם כי עלינו להעמיד את הרב הקודם בחזקת שלא טעה בדבר פשוט כזה. ואולי ידע איזה בארת שישנם בעיר מה שאין ידוע לכת"ר. רק אם יתברר שאין שום באר בעירו. אזי נכון לכתוב על מי בור. ועל גיטין הראשונים לא יהי' לעז כי יאמרו שאז היו בארת ועתה נסתמו. אכן אם יש ספק אם יש שם בארת אזי יש לכתוב כפי שכתבו מכבר שם בגיטין. ואף דלכאורה יותר טוב לכתוב על מי בור ומי בארת. מכל מקום כיון שלא כתבו כן עד כה. וגם כי לא הכל יבינו שהכוונה בזה על השוקת לזה א"צ לכתוב זה ויש לסמוך על הפוסקים דכשר אם כתבו בארת על בור. וכן אם השמיטו לגמרי מלכתוב מי בורות מסקנא דמילתא שצריך לכתוב בעירם בגיטין גלאסגוי דמתקריא גלאסגאו מתא דיתבא על נהר קלייד ועל נהר קעלווין ועל מי בארת:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה