אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן רנה

סימן רנד

כבוד הרה"ג המפורסים וכו' מו"ה מרדכי נ"י הרב דק' טשערנאוויטש.

ע"ד ששו"ב כתב בתנאים להמיועד להיות חתנו שלאחר כלות שנות מזונות שיתן לו על שולחנו יהא שייך לו חצי חזקת שו"ב שיש לו בעיר ההיא. והיינו שבחמשה שנות המזונות ילמד מלאכת שו"ב. ואח"כ יעסוק הוא בלבדו בעסק שו"ב ויתן לחותנו מחצה מההכנסה. כי הוא חפץ להניח לגמרי עסק שו"ב. והנה בקרוב הזמן המוגבל רואה השו"ב שא"א לו להיות שותף עם חתנו זה. כי גם עתה הוא מחפש צדדים לדחות חותנו לגמרי. ומובן שאח"כ כשישחוט לבדו. ודאי יחפש דרכים לדחותו מחלקו בהכנסה. וחפץ השו"ב לחזור בו טפרט זה. וחפץ כת"ר לדעת דעתי בזה. ובאשר אני חלוש קצת ל"ע אשיבנו בקוצר:

הנה לדעתי אין ממש במה שהתחייב למסור מקומו בעסק שו"ב לחתנו כי אין זה בידו רק תלוי בדעת אנשי העיר. ואין אדם מתחייב בדבר שאינו שלו ואם היה מתחייב בפירוש להעמיד לו הסכמה מאנשי העיר. י"ל שעכ"פ מוטל עליו לבקשם ע"ז ולהשתדל כפי האפשר לו. וכעין הא דאיתא בגיטין (דף ל' ע"א) שאם אמר אי לא פייסינא לה מחוייב לפייסה בכל האפשר לו וע"ש בסוגיא ובתו'. אבל בנ"ד הרי לא התחייב זה. רק כתב לו שאחר כלות חמש שנים יעסוק חתנו בשו"ב. ויתן החצי מההכנסה. וזה הוי דבר שאינו בידו כנ"ל ואין ממש בחיובו. וא"ל דעכ"פ בידו לסלק א"ע ממלאכת השו"ב שם. דז"א דכיון שאינו ברור שיקבלו חתנו. א"צ להניח מלאכתו כי הוא צריך לקבל מחצה מההכנסה. ואם יקחו אחר לא יהי' לו מאומה. ולפ"ז י"ל דאף אם עכשיו מתרצים אנשי העיר לקבל חתנו לשו"ב. בכ"ז אינו מחוייב להניח מלאכת שו"ב כיון שבטל החיוב מעיקרו ורק י"ל שצריך לתת לו מחצה הכנסת השו"ב דהא ע"מ כן נתרצה להיות חתנו. ואף דקיי"ל בח"מ סי' ר"ט שיכולים להתנות על דשלב"ל. וה"ה על דבר שאינו ברשותו. וא"כ גם בנ"ד הוי תנאי. בין יתר התנאים שנעשו ביניהם בשעה שעשו ביניהם קשר השידוכין ז"א דתנאי מיקרי שעושה דבר זה על תנאי זה. ואם יתבטל התנאי יתבטל המעשה ע"ש. אבל בנ"ד הרי לא התנה זה עם אשתו בשעת הקידושין שיתבטלו קדושי אשתו. ואין עליו רק תביעת ממון וכמו הבטחת נדוניא וכדומה. ונראה דאף חסרון אמנה אין כאן. ואף דקיי"ל בב"מ (דף ט"ז) ובח"מ סי' ר"ט ס"ה דאף בדשלב"ל ניחא ליה דליקו בהימנותי' משמע דשייך בזה חסרון אמנה אם אינו משתדל לקיים דבריו מ"מ בנ"ד שחשוד בעיניו שרוצה לדחותו לגמרי ויש רגלים לדבר זה. ודאי שאין בזה מצוה לקיים הדבר ואדרבא יש בזה משום לפני עור וגם שאסור לו לגרום רעה לעצמו ולב"ב. ואף במי שפרע קיי"ל בסי' ר"ד ס"ב דהיכא דאיכא פסידא מותר לחזור בו וע"ש בשער משפט. ולזה נלע"ד דבנ"ד אינו מחוייב לעזוב מלאכת השו"ב. רק עליו לחלוק את ההכנסה עמו:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה