אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן רלב

סימן רלא

כבוד ידידי הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה נפתלי יוסף הלוי נ"י הרב דק' רוזאן.

ע"ד אחד שקנה ריחיים וצוה לכתוב בשטר שנעשה אצל הרייענט שלשה חלקים על שם אשתו מזיווג שני וחלק רביעי על שמו ובהמשך הזמן עשה הרבה הוצאות על הרייחים ועשה שם כמה תיקונים ואשתו אינה מתערבת בעניני מסחר כלל. ואחר מות האיש טוענת האשה שג' חלקי הריחיים שייכים לה ותובעת הכתובה ומזונות הבנות מחלק הרביע של בעלה ומשאר דברים ויורשיו טוענים שהכל שייך לבעלה ועכ"פ עליה לשלם מה שהוציא בעלה הוצאות על חלקה בריחיים הנ"ל. והעיר כת"ר בזה בדברי חכמה וחפץ לדעת דעתי בזה ומרוב טרדותי וחולשתי ל"ע אשיבנו בקיצור:

הנה לכאורה קנתה האשה את שלשת חלקי הריחיים כיון שאינה נו"נ בתוך הבית ורק הבעל כתב על שמה נראה מזה שנתן לה במתנה. והנה לא פירש כת"ר ממי נקנו הריחיים כי יש לדון מי זכה עבורה דאם המוכר הוא נכרי לא יוכל לזכות עבור אחר ואף דקיי"ל בקדושין (דף ז') שנקנית מדין עבד כנעני אם נתן אחר לה הכסף י"ל דהיינו רק כשנתרצה בזה והוי זכות לו וכן איתא בקידושין (דף כ"ג) דאם חוב הוא לעבד לצאת לחירות אין מועיל מה שיתנו כסף לרבו בלא דעתו ורק אמרינן שם דקבלת רבו גרמה לו ע"ש משא"כ הכא. ויש לדחות זה. וגם די"ל שהבעל עשה קנין חזקה בהריחיים גם עבור אשתו שזכה עבורה. והשטר שיש לו על הריחיים יש לדון דכיון שנעשה בערכאות הרי לא נתן המוכר שטר להלוקח רק שנכתב בפנקס הערכי וכידוע וא"כ אין כאן קנין כי קנין שטר הוא כשנמסר להקונה. רק י"ל דכיון שכן מנהג הסוחרים וגם מדינא דמלכותא הוי קנין לא גרע מסטומתא עם כסף שקונה קנין גמור וי"ל דממילא קנתה אשתו ג"כ ויש להאריך בזה בכל פרט אך אין הפנאי מסכים לזה. וכ"ת הביא בשם ספר ישועות ישראל על ח"מ סי' ס"ב שהאשה קונה אם נעשה בערכאות על שמה ואין הספר ת"י לראות טעמו בזה ועכ"פ בנ"ד נראה שג"ח הריחיים שייכים לה:

ומה שתובעים היורשים ממנה בעד התיקונים שעשה האיש בריחיים הנה קיי"ל בב"ב (דף נ"א) ובאה"ע סי' פ"ה ס"ז שאם נתן לה הבעל מתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות ולזה צריך לנכות מה שלקח האיש את ההכנסה מהריחיים עד יום מותו ואם א"א לדעת את ערך ההכנסה אזי ישומו בקיאים כמה שוה לתת שכירות בעד הריחיים ואם ידוע כמה היתה ההכנסה צריך לנכות מזה בעד טרחו של האיש בעסק זה וגם ינכו כמה שישומו בקיאים כמה עלו התיקונים בריחיים הנ"ל. ומה ששתקה האשה כל העת על מה שלקח בעלה ההכנסה אינה טענה דמ"מ לא מחלה ואף בטוען שלקח ממנה קיי"ל דאין לאיש חזקה בנכסי אשתו. וע' תו' ב"ב (דף מ"ט ע"א) ד"ה בכותב דאיירי אף כשאכל פירות שדה שנתן לה במתנה. אכן אם עלו הפירות יותר מכפי התיקונים שעשה בריחיים. נלע"ד שאינה יכולה לתבוע המותר מהיורשים כי טענינן להו דאפשר נתנתם במתנה לבעלה ואולי נתן לה חלקה בהכנסה וגם כי אולי היו לה מעות שהם נכסי מלוג ובהם קנה חלקה בריחיים והוו הפירות שלו ולזה אינו יכולה להוציא מן היתומים את מותר הפירות על ההוצאה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה