אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן רלא

סימן רל

מכתבו הגיעני היום ואני טרוד גדול אך באשר כתב כת"ר שהדבר נחוץ הנני להשיבו תיכף בקיצור נמרץ ע"ד שסמכו שני בע"ד על כת"ר ועוד שני נבררים לפשר ביניהם והנה לא באו הנבררים לכלל דעה אחת ואמר נברר אחד לכ"ת שיכתוב פסק פשר ומקום סכום הכסף יניח חלק ושיחתמו שלשתם עליו ואח"כ יכתוב הוא בתוך הכתב במקום החלק את סכום הפשר והבטיח שלא ירבה בפשר בסכום הכסף וגילה קצת מזה לפני כ"ת וסמך כ"ת עליו וחתם על הכתב שהניחו מקום הסכום חלק ואח"כ כתב הנברר הלז שם סכום גדול אשר גם הנברר בעצמו לא רצה כ"כ מתחילה וחפץ לדעת דעתי אם יכול השליש למסור ההשלשה מצד העובר לצד המקיים. הנה הבע"ד ביררו כל אחד נברר מצדו וגם שליש כדי שבשכלם יבררו הדבר וכל אחד יצדד בזכות הצד שלו ויצא מזה משפט אמת וכמבואר בפוסקים וכמ"ש התוס' בסנהדרין (דף כ"ג) ד"ה כדי גבי דין וה"ה בפשרה ובפרט דבפשרה קיי"ל דצריך שיסכימו כולם לדעת אחת ע' חו"מ סי' י"ב סי"ח ובאחרונים רק אם התנו בפירש שילכו אחר רוב דיעות. וא"כ בנ"ד כפי שכתב כ"ת לא הותנה שילכו אחר רוב דיעות אין כח ביד השליש להכריע בלי הסכם הנבררים. ואף שהנבררים סמכו על השליש והסכימו שיכתוב כמה שירצה וחתמו ע"ז. הנה עשו בזה שלא כדין כי הלא הבעה"ד סמכו על שיקול דעתם ולא שהם ימסרו הדבר לאחד מהם והוא שינוי בתנאי הפשרה. וממילא אין בפשרה זו ממש. וח"י חלקה מהני רק בבע"ד שכתבו אחרונים דהוי כאלו מתחייב בפירוש לשלם למוציא חתימתו כמה שיכתוב הלה למעלה מחתימתו דכל אחד יכול לחייב א"ע ופקפקו בזה משום חיוב בדבר שאינו קצוב ועכ"פ בנד"ד שאינם מחייבים א"ע רק חתמו להסכים על מה שיכתוב אחד מהם זה אינו כלום וה"ז דומה לבע"ד שסמכו על נבררים והנבררים יסמכו על אחר שהוא יפשר שבודאי אינו כלום כי הוא סמך רק על שיקול דעתם ולא על שיקול דעת זולתם ואף לא על שיקול דעת אחד מהם וזהו פשיעה ועולה לחתום על מקום חלק ולזה אם השליש שהושלש הבטוחות אצלו יודע שהנבררים חתמו על כתב שמקום הסכום הי' חלק ואח"כ כתב אחד בתוכו את הסכום מדעתו אסור לו למסור הההשלשה לצד אחד כי ע"פ ד"ת

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה