אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן רטז

סימן רטו

כבוד הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה משה נ"י ראב"ד דק' הרובשוב.

ע"ד ראובן שהיה לו שני חצאי בית ופרוזדור בינתים ואחורי חצי הבית שלצד דרום היה חצר קטן ה"א על ה"א וראובן מכר ללאה את חצי הבית שלצד דרום ואופני המכירה היו שלא תוכל לבנות ע"ג חצי הבית שקנתה וגם ראובן לא יוכל לבנות ע"ג חצי בית שלו והחצר יהא משותף לשניהם ורשות ביד לאה להחזיק שם חביות ריקנין שלה ורשות ביד ראובן להעמיד שם סוכה לחה"ס ואז תפנה לאה את חביותיה ועשו ע"ז אקט כחוק ואח"כ מת ראובן ויורשיו מכרו כל הנ"ל לשמעון ולאה בקשה משמעון שימכור לה זכותו בחצר ולא רצה ואח"כ בנתה לאה בנין ע"ג גנה ופתחה פתח וחלונות לתוך החצר והעמידה מדריגות בחצר לעלות לבית החדש ושמעון שתק ואח"כ תבע אותה לד"ת על שבנתה עלי' על גגה ועל שעשתה המדריגות בחצר ועי"ז לא יוכל לעשות סוכה שם וגם כי ע"י ריבוי הדיורין ירבו השותפין בחצרו וגם ירבו הנכנסים והיוצאים ולא יהי לו מנוחה שם ולאה הביאה עדים שהרשה לה לבנות על הגג ועי"ז יהי גם לו רשות לבנות על גגו ושמעון הביא עדים שאמר שלאה עושה זה שלא ברשות ושלא יניח את הבנין הזה לעמוד על הגג ומה שלא עיכב מלבנות הוא מפני שהפועלים היו אלמים ותקיפים והיה ירא מהם וקבלת עדות שהביאה לאה נעשה שלא בפני שמעון כי הוא הרשה לקבל עדות מפי אחד שלא בפניו וסברו הב"ד שאינו מקפיד גם על שארם ולקבל עדותם עוד הפעם טוען שמעון שעכשיו יחזיקו דיבורם כי הם אנשים המונים וגם כי הם היו הבונים בנין שעל הגג והם כנוגפים בדבר ועד השלישי שהוא בן תורה חושבו שמעון לנוגע כי אשתו משרתת בחנות לאה והעדים לא נחקרו כראוי מתי הרשה לה לבנות אם קודם המחאה שעשה שמעון לפני עדים או אח"כ והאריך מעכ"ת בד"ת וחפץ לדעת דעתי בזה ומעוצם טרדותי וגם כי עלי כעת להשיב בענין חמור בעסק קדושין אשיבנו בקיצור:

הנה מה שהותנה שלא יבנו על הגגות לכאורה צדקו דברי מעכ"ת שהוא דבר שאין בו ממש. אבל נראה דהנה התועלת שיהי ללאה מזה ששמעון לא יבנה על גגו נראה שהוא כדי שיהא פנוי המקום ויוכלו להביט מגג לאה על פני כל המקום ההוא ולא יאפיל נגדו בנין של שמעון וגם כי הכותל התחתון שייך ללאה והכותל קשור יחד עם חצי של שמעון וכשיכבידו על הצד של שמעון יוגרם היזק גם לחצי הכותל של לאה וכן כוונת שמעון במה שהתנה שלא תבנה לאה על גגה והנה בח"מ סי' ר"ט ס"ג קיי"ל דבשייר דבר שאין בו ממש אמרינן ששייר לעצמו זכות לזה בגוף הדבר ע"ש. וא"כ בנ"ד הרי שייר ראובן בגג שמכר ללאה זכות לענין האויר שיהנה מאויר שעל הגג וכן שייר זכות בגוף הכותל שיגרום חיזק לכותל שלו רק שקיבל על עצמו שהוא ג"כ לא יבנה על גגו וכותליו וזה צ"ל שהוא בתורת חיוב וכמש"ש הרשד"ם סי' ש"ע שחיוב שייך אף בדבר שהוא שוא"ת ועכ"פ הרי באופן אחר לא רצתה לקנות הבית ובזה י"ל שא"צ תנאי כפול ע' סי' ר"ז ס"ג. ואם כותל של לאה מתחזק ע"י שמחובר יחד עם כותל של שמעון הרי אין יכול אחד מהם לסתור כותלו באשר יש לחבירו זכות בו לחיזוק לכותל שלו והוי גוף הכותלים כמשותפים לשניהם ולזה לא יוכל לבנות על הכותל בלי הסכם חבירו:

ולזה כשהוסכם בין שניהם שיוכלו לבנות על גגותיהם ודאי היה צריך קנין לזה באופן המועיל וגם כיון שיש שטר ביניהם בדיניהם לא קנו עד שיכתבו בשטר בדיניהם כי לא סמכא דעתייהו. אכן בנ"ד שעשו זה בדברים ולאה סמכה על דבריו ובנתה בנין ומדריגות נראה פשוט דמהני דהוי כאלו התנו בפירוש שיקנו בלא שטר רק בחזקה זו לחוד וכדאיתא בסי' קצ"א ס"ג. ועוד דהא בנתה על פיו ואם רוצה עתה לחזור בו יצטרך לשלם לה כל הוצאותיה על הבנין והמדרגות ומה שהגיד לפני עדים שאינו מסכים לא הוי כלום כיון שהיא לא ידעה מזה ועשתה על פיו. ואף אי נימא דזה מיקרי חזרה קודם החזקה. מ"מ היא עשתה ע"פ רשיונו ויצטרך לשלם לה כל הפסדה דהו"ל להודיעה שחוזר בו. ומה שאמר שהפועלים אלמים. אין בזה ממש דאטו הוא צריך להלחם בהם רק היה לו להגיד ללאה שאינו מרשה לבנות שם:

וע"ד קבלת העדות שלא בפניו נראה שאין חשש דהא קיי"ל בסי' כ"ח סי"ח שלפטור מקבלים שלא בפני בע"ד והכא כיון שכבר בנו על הגג מיקרי זה לפטור ואין שייך בזה קרקע בחזקת בעליה עומדת. ואף דלענין העמדת המדרגות י"ל שהחצר עומד בחזקת שניהם. מ"מ כיון שעיקר העדות הוא על הבנין שעל הגג ורק ממילא הוצרכו לעשות מדריגות שם י"ל דמהני אף שלא בפני בע"ד. וגם דהא יש פוסקים דס"ל דבדיעבד מהני שלא בפני בע"ד והובאו בסי' כ"ח סט"ו וגם הרבה פוסקים ס"ל דמהני לחזור ולשמוע עדותם בפני בע"ד וכן עיקר עי' בפוסקים שם ובפרט דבנ"ד שנתן רשות לקבל עדות אחד שלא בפניו וגלי דעתיה שאינו מקפיד בדבר וכ"נ לדינא דכיון שאמר בהתחלת קבלת עדות שיקבלו עדותו של העד שלא בפניו ולא אמר בפירוש שלא יקבלו רק את עד זה ולא יותר מוכח שהסכים שיקבלו את כל העדים שלא בפניו כי הלא ידע בלי ספק שהיא אמרה שתביא שני עדים. וגם מ"ש שאחד נוגע בדבר שאשתו משרתת בחנותה זה לא הוי נוגע בדבר. ואף במשרת כתבו רוב הפוסקים שכשר לעדות אם אין הדבר נוגע לעצמו:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה