שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן ר
כבוד הרב הגדול וכו' מו"ה מנחם מענדיל נ"י מו"צ בווישקאווא.
ע"ד שהגיע גט מאמעריקא וכתב בהרשאה שעושה לשליח שני את שמש של ב"ד דמתא פולטוסק ולא נזכר שם שליח השני ולא שם אביו וחפץ לדעת דעתי אם ימסרו הגט להאשה והוא מקום עיגון:
נראה פשוט דלא גרע מהא דתנן בגיטין (דף ס"ו) דאף אם אמר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי יכתבו ויתנו הרי שא"צ שיזכיר שם השליח ושיכיר אותו ולזה אם יש בפולטוסק איש שנתקבל לשמש בב"ד דשם יוכל הוא למסור הגט להאשה אם רק אין בו דברים הפוסלים משליחות ע"פ ד"ת. ואף אם אין שם ב"ד של שלשה רק רב אחד י"ל דמ"מ הוי שליח ואף דב"ד בלשון חכמים הוא ב"ד של שלשה ועכ"פ של שנים כדאיתא בסנהדרין (דף ל' ע"א) וע' ח"מ סי' ל"ט סי"ב. מ"מ הרי בשטרות קיי"ל שהולכים אחר לשון בנ"א ובנ"א מורגלים לקרוא ב"ד וכן להשמש שליח ב"ד אף שאין שם רק דיין אחד והטעם דכיון שקבלוהו עליהם דינו כב"ד שלם. ועוד דהא השמש נמנה לשליח ב"ד אף כשיהיו ג' דיינים ורק שלע"ע אין שם רק אחד בכ"ז יש עליו שם שליח ב"ד דהא אף כשיהיו שם ב"ד של ג' יהי הוא שלוחם. וכעין זה איתא בכתובות (דף י' ע"ב) שיש שנקרא על שם העתיד והכא עדיפא כי כשנתמנה לשב"ד נתמנה ע"ד כן ואקצר כי העיקר דגם בדיין קבוע אחד מיקרי שב"ד וכמש"ל. ואם נתמנה השב"ד אחר שנעשתה ההרשאה שם אזי יש לדון בזה וכן אם יש בעיר ההיא שני שמשים וב"ד שולחים לפעמים את האחד ולפעמים את השני אזי יש לדון ג"כ בזה ולא אאריך כיון שלא נזכר מזה בשאלה ואף אם יש שנים והאחד משתמשים בו ע"פ רוב והוא קבוע יותר מהשני בודאי שזה מיקרי שליח ב"ד דבכל כה"ג אזלינן בתר רובא כדקיי"ל בנדרים שהולכים אחר לשון בנ"א ואזלינן בתר רובא וכן בח"מ סי' ס"א קיי"ל דבשטרות הולכים אחר לשון בנ"א. ובנ"ד י"ל ג"כ דכיון שכתב שמש של ב"ד משמע המיוחד ביותר מדלא כתב שמש ב"ד. וכעין זה בארתי מה שמברכים בחנוכה להדליק נר של חנוכה ולא נר חנוכה או נרות חנוכה אבל הכוונה דהא עיקר החיוב הוא להדליק רק נר אחד כדאיתא בשבת (דף כ"א) ובש"ע סי' תרע"א ולזה מברך על הנר המיוחד אף שמדליק יותר ואכמ"ל בזה: