אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קצט

סימן קצח

כבוד הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה יהודה ארי' נ"י מו"צ בלומבלא.

ע"ד אחד שהלך למלחמה ומחשש עיגון אשתו שלח גט לאשתו ע"י שליח ושם אבי האשה הוא מניא בפתח על המם והוא חשב ששמו הקודש הוא מרדכי ולזה נכתב בגט מרדכי מני דמתקרא מני ובאמת לא נקרא מעולם בשם מרדכי. ובהגיע הגט לפני כת"ר צוה להשליח שימסרנו להאשה ואח"כ לקחו ומחקו את תיבות מרדכי מני דמתקרי וכתב קיום בגט על מחק זה וחזר השליח ומסרו לה וציוה לה שלא תנשא עד כלות המלחמה כי אולי יבוא לביתו ולא יצטרכו לדון על הגט. והנה האיש מת שם והאשה חשבה שמותרת לשוק והתקשרה בשידוכין וכשנודע לכת"ר צוה עליה שלא תנשא באשר אין לו בנים ואם הגט פסול הרי היא זקוקה ליבם והאיש שנתקשר בשידוכין רוצה לנתק קשר השידוכין בשביל זה וחפץ מעכ"ת לדעת דעתי בזה ובאשר בפרוס הפסח טרדותי עצומות נוסף על טרדותי התדירות וחלישות כחי לזה אשיבנו בקוצר:

הנה ידוע מחלוקת האחרונים בשינה שם אבי האשה שהעה"ג סי' נ"ה מיקל בשעה"ד ועוד איזה אחרונים ורוב האחרונים מחמירים בזה ואף שיש לדון שהדין עם העה"ג בכ"ז קשה להקל נגד דעת רוב האחרונים ולזה אקצר בזה. אכן בנ"ד י"ל דכיון שעיקר שמו נכתב בגט רק ששם הקודש נכתב מה שאינו נקרא והוא שם הלידה והעריסה ובזה י"ל שאין חשש דהא הטעם שכותבים כל שם שיש לו הוא משום חשש לעז כדאיתא בגיטין (דף ל"ד ע"ב) ובנ"ד אין שייך זה די"ל שנקרא כן באיזה מקום ולזה נכתב כן בגט כי מי יוכל לדעת אם אין לו שם זה באיזה מקום ודווקא כשלא יכתבו שם אחד שיש לו באיזה מקום יש חשש לעז כשיראו שלא נכתב שם זה כי יחשבו שהוא איש אחר. וכן פירש"י בגיטין (דף ל"ד ע"ב). ועפ"ז יש לישב מה שקשה לי שם דתנן בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין ר"ג שיהא כותב איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פלונית וכל שום שיש לה מפני תיקון העולם. ופירש"י שאם היו לו שני שמות בשני מקומות היו כותבים רק שמו שבמקום כתיבה והיו מוציאים לעז במקום השני שלא גירשה בעלה כי אין זה שמו לזה תיקן ר"ג שיכתבו שני השמות. וכ"נ בש"ס שם שזוהי תקנת ר"ג ע"ש. וקשה דלשון המשנה משמע שהיו משנים שמותיהם לגמרי ולפירש"י אין זה שינוי רק שהשמיטו שם שהיה לו במקום אחר וכן בגיטין (דף ע"ט) דקתני שינה שמו ושמה פי' הרמב"ם שהכוונה בשינוי גמור וע"ש בתוי"ט מ"ש בזה. אבל לפמש"ל א"ש שע"י שנהגו שלא לכתוב כל שמות שיש לו היה משנה שמו ושמה באמתלא שיש מקום שנקראים בשמות הללו ולא הוי שינוי גמור רק שהשמיט מלכתוב השם שנקרא בו במקום זה ואח"כ היה מוציא לעז על הגט שאינו נקרא כן בשום מקום. ולזה תיקן ר"ג שיכתבו כל שם שיש לו בכל מקומות שבעולם. ושוב לא יוכלו לבוא לידי מכשול כי אף אם יכתוב שם אחד בשינוי לא יוכל לפסול הגט כי יאמרו שאפשר יש לו שם זה באיזה מקום:

ולכאורה קשה ע"ז ממ"ש התו' (בדף ל"ד ע"ב) ד"ה וכל בשם ר"ת שאין לכתוב בכל גט וכל שום וחניכא דזמנין שאין לו רק שם אחד ויוציא לעז שהגט נכתב לשם איש אחר. ולפמש"ל קשה דהא אפשר שיש לו עוד שם באיזה מקום רחוק שאין ידוע לנו ודוחק לומר דאיירי כשהאיש הזה לא יצא מעירו כל ימיו דזה מילתא דלא שכיחא. ונראה לדעת ר"ת שאין לכתוב בגט רק שמות שבמקום כתיבה ובמקום נתינה ולא מה שיש לו שמות במקומות אחרים וכפשטות לשון הש"ס שם וכ"נ בתו' שם. ולזה כשיראו שאין לו במקום זה שם אחר יסברו שנכתב בעד אחר. אבל לדידן דקיי"ל כהירושלמי פ"ד דגיטין שצריך לכתוב אף שמות שיש לו במקומות אחרים פשוט שאין בזה לעז וע' בחי' הרשב"א שם שכ"כ להלכה ולפ"ז מיושב קושיית ר"ת על הסוברים שיכתבו סתם וכל שום משום דאינהו ס"ל שצריך לכתוב כל שמות שיש לו בעולם. ואף דקיי"ל לדינא דבשם האיש והאשה פוסל שינוי בשם הקודש או בכינוי. היינו בשביל שהמגרש יודע בעצמו שאין לו שם זה וכן לאשתו. וא"כ כשצוה לכתוב שם זה הרי נכתב שלא לשמו דהרי רצה לשחק בהסופר. וכן אם צוה להסופר לכתוב גט לאשתו והסופר טעה בשמו. י"ל ג"כ שבטלה שליחותו שהרי שינה בשליחותו שצוהו לכתוב עבורו וכתב שם אחר. אבל בשם אביה מתגרשת בנ"ד שהמגרש טעה בשמו וצוה לכתוב מרדכי הרי לא שינה הסופר ממה שנצטוה מהמגרש ולא בטלה שליחותו, וגם הרי כתב הגט לשמו ולשם אשתו המתגרשת ואין בזה שום חשש. ורק אם אביה קיים יש לחוש ללעז שהאב יפרסם בעצמו שאין לו שם זה בשום מקום ויהי לעז על הגט. אבל ז"א דהא אצלינו קורעים הגט אחר הנתינה ושוב לא יראנו שום אדם ולא יהי לעז והאנשים שקראוהו קודם הנתינה יסברו שיש לאביה שם זה באיזה מקום. ולחוש שאביה קראו קודם הנתינה והגיד להם שאין לו שם זה הוא דבר רחוק. ואם כבר מת אביה שוב אין שום חשש בזה. וגם כי באמת מי יוכל לומר ברי שלא היה לו שם זה בשום מקום:

עכ"פ לדינא י"ל שאם נכתב שם הקודש של אבי האשה בטעות אין לפסול הגט בשביל זה. וכ"כ בשו"ת חמדת שלמה סי' ע"ב וע' בשו"ת שואל ומשיב מ"ק ח"א סי' ס"ו וסי' פ"ה ושו"ת מים חיים סי' מ"ד וע' ט"ג שא"א ס"ק ל"ו. וז"ב כיון שהגט נכתב בפירוש לשם אשתו זאת וכמ"ש כמה אחרונים שזה מיקרי לשמה. ובפרט אצלינו שאין נושאים שתי נשים ואין לחוש שמא יש לו אשה אחרת ששם אביה כמו שנכתב בגט זה ולאשה זו כיון לגרשה. וגם יש לצרף מה שמחקו אח"כ את שם הקודש וחזר ונתנו לה. דנהי שלכתיבת הגט בעינן שיהא בצווי הבעל. מ"מ בנ"ד שלא הוצרך לכתוב מאומה רק למחוק ולקיים את המחק בזה א"צ שליחות הבעל דזה הוי רק כהסרת דבר המונע ומזיק לגירושין. ואף בתיקון איזה דבר בגוף הגט כתבו כמה פוסקים שיכול אחר לתקן וליתן הגט עוד הפעם. רק שבזה יש לפקפק דכיון שכבר נתן השליח את הגט כבר נגמרה שליחותו ולא מהני מה שתתננו לו בחזרה והוא יחזור ויתן לה וע' חיבורי ח"א ס"ס פ"ז מ"ש בזה ועכ"פ בנ"ד הוי זה צירוף גדול להקל:

ולכאורה יש להעיר בזה דהנה שם מאניא או מאנוש שהוא בקמץ תחת המם הוא כינוי למרדכי כידוע וכמ"ש בט"ג שא"מ ומניא וכדומה בפתח תחת המם הוא כינוי למנחם וכמ"ש בט"ג שם. וא"כ בזה שנכתב בגט שם הקודש שלו מרדכי יסברו ששם מני הכתוב בגט הוא בקמץ תחת המם והוי זה שינוי השם גמור כי בנ"ד נקרא בפתח. אכן בט"ג שא"מ סקי"ג כתב ששם מניא בפתח תחת המם הוא כינוי גם לשם מרדכי וא"כ אין חשש בזה ועוד דהא אחר קמץ כותבים אלף משא"כ בפתח וכמ"ש הט"ג שם סק"ג ועוד בכמה דוכתי וא"כ מוכח בנ"ד שיש לקראו בפתח שהרי לא נכתב אלף אחר המם. ומה שלא כתבו בגט אלף אחר היוד בשם מני אף דמדינא צריך לכתוב באלף כמבואר בט"ג ושאר אחרונים. מ"מ בדיעבד אין לפסול הגט בשביל זה ע' בט"ג שם סק"ג. עכ"פ בנ"ד נלע"ד להתירה לינשא לשוק אם לא יהי בנקל להשיג חליצה מאחי בעלה. או שהיבם עדיין קטן וצריך להמתין עליו איזה משך:

אכן אם אחי בעלה מוכן לתת לה חליצה בלי שום דיחוי ורצי כסף אזי נכון שתחלוץ כי זה הוי כלכתחילה. וכן מוכח בפסחים (דף ס"ט) דכל היכא שיכול לתקן הדבר ואינו מתקן דינו כלכתחילה דאיתא שם שאם יכול לטבל ולהביא פסח ולא טבל חייב כרת. הרי מבואר אשר מה שלא עשה תיקון שיוכל לעשות הפסח מיקרי כאלו במזיד לא הביא פסח. וה"ה בנ"ד כשלא תחלוץ אף שאחיו מוכן לחלוץ הוי כלכתחילה. וע' חיבורי ח"ד ס"ס קל"ב שכתבתי ג"כ שנכון להחמיר לכתחילה היכא שתקן אחר את הגט ועי' ח"א סי' פ"ז וח"ג סי' קכ"ב בזה. ומה שהמשודך אומר שאם תחלוץ לא ישאנה לפי שנמנעים מלישא חלוצה הנה אם רוצה הלה לשמוע דברי חכמים יוכלו להסביר לו אשר בנ"ד שהחליצה הוי רק כדי לצאת ידי כל הדעות לא מיקריא חלוצה גמורה ולא יחוש כלל לקחתה ואדרבא דטבא ליה עבדו ליה שלא יהי שום חשש בנשואיו:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה