אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קפה

סימן קפד

וע"ד הגט שהגיע מאמעריקא והיתה ההרשאה הראשונה כתובה ג"כ שנעשה לפני ב"ד כמו הרשאה השנית ולא היה קיום על חתימת ב"ד. לדעתי אין קפידא בזה וכדקיי"ל בסי' קמ"א סכ"ד וכן הקיום אינו מעכב וכמ"ש הב"ש סי' קמ"ב סקמ"ו ורק החשש בזה שמא המסדר אינו בקי בדיני גיטין כיון ששינה מכפי הנהוג ובזה כתב כת"ר שניכר שהוא בקי שהרי בהרשאה השנית לא כתב שהרשאה ראשונה נעשתה בעדים כפי הנוסח הקבוע רק כתב שנעשה לפני ב"ד. וכן מה שחתמו הדיינים בלא תיבת דיין אין קפידא בזה. וכן מצינו בפרוזבול בדברי האחרונים שאין קפידא בזה וע' ח"ס חח"מ סי' קי"ג ובכ"ז לכתחילה טוב שלא לשנות מכפי המבואר באחרונים וכנהוג:

וע"ד אות סמך בתיבת ספר תירוכין שיש להסתפק במם סתומה והראו לתינוקות ואמרו קצתם שהוא ס' וקצתם שהוא מם. הנה בכגון זה כתבו האחרונים דניזל בתר דעת רוב תינוקות. אבל לענ"ד הוא תמוה דמה שייך בזה רוב דעות דא"כ נצטרך לקרוא כל התינוקות שבעיר עכ"פ. וגם דכבר בארנו בחיבורי ח"א סי' ל"ו דרוב דעות שייך רק בדבר התלוי בשיקול הדעת ובתינוקות לא שייך שיקול הדעת כי אין להם דעת. אך י"ל דכיון שתלוי זה בקריאת תינוק הרי חזינן שסמכו על דעת קטנים בזה ולדעתי נראה אשר אם הסמך עגול בקרנותיו כצורתו ע"פ דין רק שהעיגול לא נעשה כראוי ולזה יש מקום לטעות במם אזי סגי אם תינוק אחד קוראו סמך ואין להשגיח על מה שתינוקות אחרים טועים לקראו מם וגם דהא מוכח ממה שכתוב בראש השיטה שאינו מם סתומה אכן אם קרנו מרובע כמם סתומה אזי בודאי פסול שהרי נשתנה צורת האות אכן כשיש ספק באורך ויו וכדומה כדאיתא בש"ס מנחות (דף כ"ט) שמראים לתינוק בזה יש לומר שנלך אחר רוב תינוקות והיינו רק בדיעבד כשהראו לכמה תינוקות אבל לכתחילה צריך לסמוך על תינוק הראשון ואין צריך לקרוא כל תינוקות שבעיר כי כן מוכיח לשון ש"ס ופוסקים שכתבו שיראו לתינוק ולא כתבו שיקראו כל התינוקות שבעיר אך בלא"ה אין חשש כ"כ בזה בשעה"ד כיון שהוא רק טופס הגט כמ"ש בחיבורי ח"ג סי' קמ"ז. וגם אין לחוש למ"ש כ"ת שידמו שהוא מפר לשון הפרה כי הכל יבינו שהוא ס' כי אין כותבים מם סתומה בראש התיבה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה