אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קעג

סימן קעב

כבוד הרה"ג וכו' מו"ה משה זעליג נ"י הרב דק' פילשטיין.

ע"ד מי שנקרא לס"ת אליהו ובפי כל נקרא עלי אם לכתוב בגט בעין שכן הדרך לכתוב בהברת סגול או לכתוב באלף כיון שמקורו משם אליהו ושפיר חזי כת"ר בט"ג שא"נ סק"ה שכתב דאף שאצלינו נקרא בסגול עליא בכ"ז כותבים אליה כיון שזהו עיקר שמו ובחיבורי ח"ג סי' ק"נ בארתי זה באורך קצת. לענ"ד פשוט לכתוב באלף כיון שהוא שם געגועים משם אליה והרי באמת יש חילוק בין הברת אלף להברת עין כי העין צריך לבטאו כאילו הוא משותף קצת עם הברת נון כידוע וזהו החילוק בין אלף לעין. והמדקדקים בלשונם נזהרים בזה בתפלה וק"ש ובקה"ת ונהי שאצלינו רוב העולם אין נזהרים לדקדק בזה מ"מ למי שמבטא הברת העין כראוי יהי זה שינוי השם גמור. ועוד דהא שעין מורה על סגול בשפה המדוברת הוא רק אחר אות המנוקד בסגול. אבל לא כשהעין עצמו מנוקד בסגול ושפיר אפשר לכתוב אלף ובסוף התיבה כבר האריכו הנו"ב ועוד פוסקים בשם טאלצא וכדומה אם לכתוב עין או אלף לבסוף וע' חיבורי ח"ג סי' קי"א. וראיתי בספר דברי חיים על שמות גיטין שכתב בשאנ"ע בשם עלטשא בעין וכתב שם שמקורו משם אליהו ותמהני דא"כ למה כתבו בעין ובפרט שבעצמו הביא שם דברי הב"ש שאיליש צריך לכתוב באלף ומשמעות לשונו שם נראה שדעתו שיכתבו באלף ומש"ש לבסוף בעין אפשר הוא טעות הדפוס ע"ש וכ"נ בנ"ד שיכתבו אליהו המכונה אלי:

וע"ד מי שנקרא אילי בחיריק האלף ושמו הקודש אין ידוע נראה לכתוב באלף כי יותר קרוב שמקורו מאליהו וכ"כ הב"ש בשא"א בשם איליש שהוא מאליהו וגם מדוע נכתבנו בעין ועוד דאם יכתבו בעין יסברו שהוא שם עלי רק בטעות כתבו יוד אחר העין להוראות הצירה ולא יכתבו שם הקודש כלל כיון שאין ידוע בבירור ששמו אליהו. וגם הרי יש בש"ס שם אילא אך שם זה אינו מצוי בינינו ובנ"ד אין לכתוב בגט רק שם אילי לבד:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה