שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קסב
כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם וכו' מו"ה יהודה ליב נ"י אבד"ק סטאשוב.
ע"ד בעל ואשתו שקנו בית ביחד ונכתב על שם שניהם כחוק המדינה ומתה האשה אם הבעל יורש את חלק אשתו וכן נסתפק אם. מהני מה שכותבים בדיניהם כתובה לפני הקדושין. לא הבנתי שאלתו כי מדוע לא יירש חלק אשתו דהרי לא סילק א"ע מירושתה ונהי שאינו יכול לכוף את יורשי אשתו שיכתבו לו את חלקה בדיניהם אבל אם אינו דורש מהם שיכתבו בודאי הוא יורש חלקה. וכן הכתובה שנכתבה בדיניהם בודאי מהני ואף שלא נכתבה כנוסח הדרוש ע"פ ד"ת מ"מ לא גרעא מחוב בעלמא וכ"כ המבי"ט ח"א סי' ש"ט דלא גרעא מחוב דעלמא שמחוייב לקיים כל התנאים הכתובים שם. ומ"ש מעכ"ת דבמבי"ט שם מבואר שאין הבעל יורשה בכה"ג משום דאזלינן בתר דינא דמלכותא ז"א דשם מפורש דאיירי שבמקום ההוא היה כן המנהג שלא יירש את שלה כשנכתב זה בדיניהם והתם איירי ג"כ שהיה מפורש שיהיו הנכסים שייכים להיורשים הראוים לירש. וכתב המבי"ט דזה קאי על היורשים שראויים לזה בדיניהם ולא בדיננו כיון שנכתב השטר בדיניהם בודאי היתה כן כוונתו. ונראה דזה שייך רק כשנכתב אצל הערכי שלהם שבודאי כוונתו בלשונו שיהי כפי דיניהם. אבל כשכותב כתב בלשונם שפיר י"ל שכוונתו על דיננו כי השטרות נכתבים בכל לשון. ועכ"פ אצלינו שאין מנהג כזה בודאי שהבעל יורשה ורק היכא שיש זרע קיימא כתב הפ"ת סי' נ"ג שאצלינו נוהגים כתקנת סלוצק שהנדוניא שייכת לזרעה ע"ש. ובאשר לא ביאר מעכ"ת פרטי שאלתו בזה אקצר: