אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קס

סימן קנט

כבוד הרה"ג וכו' מו"ה דוב מנחם נ"י הרב דק' זעמבראווא.

ע"ד שנשלח גט ממרחק. ושם המגרש במקום הנתינה ידוע שהוא אהרן מיכאל. ובמקום כתיבה אמר ששם נקרא אהרן וכתב הרב המסדר בגט אהרן מיכאל דמתקרי אהרן והוא מקום עיגון. ונתקשה כת"ר דהא הבעל אינו נאמן על שמו וחפץ לדעת דעתי בזה ובאשר השליח עומד עלי להשיב תיכף אשיב בקוצר:

הנה לכאורה י"ל מהא דקיי"ל דבשעת הסכנה כותבים אע"פ שאין מכירים וכתבו כמה אחרונים דה"ה אם הוא מקום עיגון גדול וע' פ"ת סי' ק"כ וע' חיבורי ח"א סי' פ"ח וא"כ בגוונא בנ"ד נאמן הבעל על שמו. אך י"ל דזה הוי רק היכא שאין יודעים שמו אז ההכרח לסמוך עליו דאי לא נאמינו תשאר האשה עגונה. אבל בנ"ד שעיקר שמו ידוע לנו אין לנו להאמינו במה שאומר שיש לו שם במקום הכתיבה דהא קיי"ל שאם כתבו שם העיקר ולא את הטפל כשר הגט ע' סי' קכ"ט ס"א ובאחרונים שם. וא"כ אין כאן מקום עיגון אם לא נכתוב שם הטפל. ועוד דהא היה יכול המסדר בנ"ד לברר אם נקרא כן במקום הכתיבה וא"כ לא הוי מקום עיגון. אבל באמת בלא"ה כשר הגט דהא כתב בסה"ג סי"ח שהבעל נאמן להגיד את שמו הטפל ובנ"ד הוי שם טפל. ואף שבמקום כתיבה אומר שקוראים אותו רק בשם זה. מ"מ כיון שעיקר שמו הוא אהרן מיכאל הוי שם אהרן רק שם טפל. וגם דהא שם מקום כתיבה קי"ל דהוי טפל לשם שבמקום נתינה והנה בפוסקים סי' ק"כ לא נזכר שיהא נאמן על שמו הטפל והאחרונים לא כתבו טעמו של סה"ג בזה. ובברכת המים כתב הטעם שכיון שאנו יודעים עיקר שמו אין לחוש לרמאות בזה. והוא דחוק קצת. ואפשר לומר הטעם שאין בזה חשש שיוציא אח"כ לעז ופסול על גט זה כי הלא א"א לברר אח"כ כלל שאין לו שם טפל זה דהא מנהגינו לכתוב בגט כל שם שיש לו בשום מקום בעולם. וא"כ הרי אפשר שקוראים אותו בשם זה באיזה מקום. משא"כ שם העיקר אפשר לברר אח"כ ששינה את שמו לפסול את הגט. לזה אינו נאמן בעצמו. רק אם אומר שבמקום פלוני נקרא כן לא שייך זה ואקצר באשר כי פשוט בנ"ד שהגט כשר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה