שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קנ
ע"ד שחפץ לדעת דעתי אם יכולים לנקות מקוה ע"י פלומפ והפלומפ נעשה באופן שהמים נמשכים דרך צינור הנה חקרתי על מעשה הפלומפ והוגד לי אשר במקום עמידתו במים הוא סתום רק שיש שם נקבים שדרך שם נמשכים המים לתוכו כאשר דוחקים מלמעלה על האויר והאויר יוצא ממילא נכנסים המים לתוכו כידוע טבע המים ובאמצע יש כמו פתח אשר הוא פתוח וכשהמים נמשכים למעלה הוא נסגר מעצמו ע"י דחיפת האויר את המים והמים הנשארים למטה שבים לתוך המקוה דרך הנקבים:
לדעתי אין בזה חשש כי המים הנשארים למטה אינם שאובים כיון שמחוברים למי המקוה ע"י הנקבים ואף דבסי' ר"א סנ"ב קיי"ל דבעינן, חיבור כשפופרת הנוד כבר כתב שם הש"ך דהיינו רק בדאורייתא אבל לא לענין שאובים דהוי דרבנן וכדקיי"ל שם סנ"ג. וגם דהא קיי"ל בסעיף מ"ו שם דסגי בנקב כל שהוא דלא ליהוי שאובים. וע"ש באחרונים שהקשו מסעיף ז' דאיתא שם שצריך כשיעור המטהר את הכלי או כשפוה"נ ע"ש. ונראה בזה דהא דנ"ד הפלומפ עשוי למים ונעשו בו הנקבים מתחילה ואינו כלי קיבול, כלל ונהי דמטמא דלא גרע מכל פשוטי כלי מתכות לא הוי כלי קיבול לענין שיהיו המים שאובים אבל בס"ז וסנ"ב איירי לענין לטבול בתוך הכלי בזה בעינן כשפוה"נ. ועכ"פ כדי טהרתו כדי שלא יהא עליו שם כלי כלל דהא אין מטבילים בכלי ובסנ"ב דאיירי לענין הכשר מקוה פסולה בעינן ג"כ שיהא החיבור כשפוה"נ. ובנ"ד בלא"ה שרי דהא כתב הרמב"ם ר"פ ו' מה' מקוואות שכל כלי שלא נעשה לקבלה אף שיש בו בית קיבול אינו פוסל את המקוה בשאובין. ובנ"ד ג"כ לא נעשה לקבלה רק להוציא המים לחוץ. ועוד דבנ"ד שהמים מחוברים למקוה אף בהיותם בתוך הפלומפ וא"א להוציא הפלומפ עם המים מהמקוה. כי כשיוציאוהו יצאו המים למקוה דרך הנקבים ובזה ודאי לא הוי שאובים כדתנן בפ"ו דמקואות מ"ה דבשק וקופה לא הוי שאובים לפי שהמים מעורבים. וקיי"ל בסי' ר"א ס"ט שמטבילין כלים בשק מטעם זה ע"ש. וע"ש בט"ז סקמ"ז שכתב שכשהמים מחוברים לא מיקרי שאובין ויש להאריך בזה. ועוד יש לדון בזה מצד שהנקבים מצטרפין לכשפוה"נ כדקיי"ל בסעיף נ"ב ואקצר כי בנ"ד א"צ לזה וכמש"ל. ומה שהפלומפ מחובר לקרקע אין לצרף לנ"ד. דבמחובר לקרקע בעינן שיהא בטל לקרקע. והרבה פוסקים כתבו דבעינן שיהא נעשה מתחילה לכך וע' דגמ"ר בסעיף ז' והפלומפ לא נעשה לכך וגם אינו מבטלו לקרקע. ועפמש"ל מיושב קושיית האחרונים שהזכרנו. ועכ"פ בנ"ד פשוט דלא הוי שאובים וכמש"ל:
וע' ס' נחל אשכול מ"ש בהלכות מקואות ע"ד אם מותר לעשות מקוה ע"י פלומפ ואין זה שייך לנ"ד. רק מש"ש שהמים שבתוך הכלי קיבול שבתוך הפלומפ לא מיקרי שאובים כי הכלי לא נעשה לקבל רק לדחוק את האויר. לענ"ד ז"א דהא מ"מ הוא כלי וגם כי כשהמים נכנסים לתוך הכלי נסתם הפתח מתחתיו ואם לא היה נסתם היו נופלים קצת המים בחזרה כשהיה נכנס כבר האויר וא"כ נעשה לקבל. ואף שיש פתח בהכלי מ"מ מיקרי כלי קיבול כיון שאפשר לסגרו כראוי ועכ"פ אין זה שייך לנ"ד דהכא אין חשש רק שהמים התחתונים ירדו למטה. וכבר בארנו שאין לחוש בזה. ובכ"ז אם יש בתוך הפלומפ כלי קיבול עם פתח מתחתיו אין לנקות בו המקוה. כי אולי יזדמן שיתקלקל הפלומ' קצת מלמעלה וירדו המים מתוך הכלי למטה לתוך המקוה ויפסלוה. אכן נראה שהדלת שבכלי ההיא אינו נסגר רק ע"י שהמים והאויר דוחקו למעלה. אבל בלעדי זאת א"א לסגרו כי אין במה לסגרו, וא"כ אין זה כלי קיבול כלל כיון שפתוח למטה לגמרי. ונראה דבזה איירי גם הנח"א שהזכרנו והנה לענין קבלת טומאה יש לדון בזה ע' פט"ז דכלים. אבל כלי קיבול ודאי לא מיקרי: