שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קמא
ע"ד מ"ש האחרונים גבי דין כבוש שאם החליפו המים בתוך מעל"ע לא מיקרי כבוש ונסתפק כבודו אם החליפו מקצת מהמים או שהוסיפו מיהם בתוך מעל"ע אי מיקרי כבוש הנה האחרונים כתבו דבמים מחולפים לא מיקרי כבוש. והטעם הוא דהא דכבוש כמבושל הוא בשביל שהמשקה נכנס בהמשך מעל"ע לתוך נקבי הפארוס שיש בדבר הגוש ונבלע בו. וגורם שהגוש מתרכך ומתעורר להפליט ג"כ וזה נעשה מעט מעט בכל רגע עד שנבלע ונפלט ברגע האחרון מהמעל"ע. וע' פמ"ג סי' ק"ה ועוד אחרונים מסברת דין כבוש. ולזה כשהחליף המים בתוך מעל"ע נפסקה הפעולה שהחלו המים לפעול בגוש שיוכלו להכניס לתוכו. והמים החדשים צריכים שנית לפעול מעל"ע שלם על הגוש ליכנס לתוכו. ולזה כתבו כמה אחרונים אשר מעל"ע בסירוגין לא הוי כבוש אף שלא החליפו המים והיינו משום שבמשך שלא היה הגוש במים נתקשה שנית ונתבטל מה שנתרכך מקודם ע"י המים ולפ"ז היה נראה שאם הוסיף מיקרי שפיר כבוש כי הלא המים לא הפסיקו פעולתם כשהוסיפו עליהם:
אכן עדיין י"ל דכיון שנתערבו המים החדשים הרי הם חוצצים בין המים הקודמים להגוש המונח שם ואין פועלים פעולתם כראוי. ואף דאיתא בר"ה (דף י"ג) וזבחים (דף פ') דיש בילה מ"מ כיון שיש בכל טיפה תערובות המים הנוספים אין כח במים הללו לפעול פעולתם. ולשיטת האחרונים שכתבו שבכל המעל"ע הוא בולע מעט מעט רק שאין בו כדי לאסור רק בסוף המעל"ע וע' בפמ"ג ואחרונים סי' ק"ה בזה. מ"מ י"ל שאם החליפו המים נחלש כח הפעולה של המים הקודמים ובאמת גוף סברתם צ"ע דהא קיי"ל דצונן אינו מפליט ומבליע ואיך נאמר שפולט ובולע מעט מעט. ולזה יותר נכון כמש"ל שהמים פועלים על דבר הגוש בהמשך המעל"ע שיתרכך ויפלוט טעמו לתוך המים. וכן שיבלע לתוכו מן המים. ולזה כשמערבים בהם קצת מים אחרים תוך המעל"ע נחלש כח פעולתם וצריך מעל"ע מחדש.
שוב ראיתי בשו"ת טוטו"ד מהדו"ג סי' רי"ד שכתב להדיא שאם הוסיף מים תוך המעל"ע תו לא הוי כבוש והוא כדברי. אך שם כתב הטעם לפי שהמים הנוספים מקררים רתיחת המים ע"י הכבישה. ולכאורה הוא תמוה דאטו המים מתחממים ע"י כבישה והלא החוש מעיד שהם צוננים כבתחילה וצ"ל דלאו דווקא נקיט לשון זה רק כוונתו שמבטלים כח הפעולה שהחלו המים לפעול בדבר הגוש כעין בישול. ולזה נראה להקל בזה אף כשהוסיפו מעט מים דהא בלא"ה הרבה פוסקים ס"ל דלא שייך דין כבוש במים רק בחומץ וכדומה. אכן בחומץ לא שייך זה. דשם הטעם הוא בשביל חריפות החומץ וא"כ אף אם החליפו החומץ בתוך המעל"ע ג"כ הוי כבוש כיון שעכ"פ נכבש מעל"ע בחומץ. דכיון דאמרינן שחריפות החומץ פועל במשך מעל"ע על דבר הגוש המונח בתוכו א"כ שייך זה אף אם החליפו החומץ בתוך המעל"ע. ואף שי"ל דגם בחומץ אמרינן הסברא שפועל מעט מעט בהמשך המעל"ע על הדבר הגוש. מ"מ הרי גם במים יש הרבה אחרונים דס"ל דאף במים מחולפים יש דין כבוש. ורק שם מקילים כמש"ל דבלא"ה ס"ל להרבה פוסקים דבמים ליכא דין כבוש. אבל בחומץ דכ"ע מודו שיש דין כבוש ויש סוברים שהשיעור בכדי שירתיח על האש. נראה דאסור אף אם החליפו החומץ אכן החומץ אינו נאסר אם החליפו כיון שהאיסור לא שהה בו כשיעור:
והנה קצת אחרונים כתבו שאם נשרה היתר במים ובסוף המעל"ע נתנו לתוכם איסור נאסר הדבר תיכף לפי שהמים הם כבר כמבושלים וכן הדבר הגוש שבתוכם. אבל לענ"ד ז"א דהא ודאי אין המים רותחים כאשר החוש מעיד רק שהמים פועלים במשך מעל"ע להבליע ולבלוע. וא"כ מה שנפל אח"כ אינו בולע ואינו נבלע וכדין צונן בצונן. וראיתי בטוטו"ד סי' רכ"ו שכתב ג"כ כנ"ל אך כתב הטעם משום שאחר המעל"ע הוי כאלו נצטנן הדבר וצריך לחזור ולהרתיחו ע"י מעל"ע וכבר כתבתי שהוא תמוה דהא אין המים מתחממים במשך המעל"ע ורק שפועלים להבליע ולהפליט וזה נמשך גם אחר המעל"ע. ובכ"ז אם נותנים בהם אחר המעל"ע דבר איסור או משקה אסורה אינו אוסר. דהא על איסור זה עדיין לא פעלו המים להבליע ולהפליט ולא עדיפא מאילו היו מוסיפים מים שבארנו שמבטל הכבישה. ואף דבמליח נחלקו הפוסקים אי הוי רותח או רק מפליט ומבליע אבל אינו רותח ממש. מ"מ בכבוש במים נראה דאף להסוברים שיש בזה דין כבוש. מ"מ אינו רק מפליט ומבליע ולא מרתיח דרק במלח שיש בו חריפות שייך זה. ועוד נראה דגם במלח אין הכונה דהוי רותח ממש דהלא החוש מכחיש זה. ורק הכוונה שהמלח פועל שמתפרדים חלקי הדבר ההוא ומתרככים כמו ע"י רתיחה ומה שהאש פועל יפעול ג"כ כח המלח. והחולקים ס"ל שפועל רק בענין פליטה ובליעה ולא שמתרכך כמו ע"י אש. ולפ"ז יש לישב דברי הטוטו"ד הנ"ל כי כוונתו שע"י הכבישה מתרכך כמו ע"י אש. אבל כשמוסיף מים אחרים גורם לפעול על הדבר ההוא להקשותו ולצמות חלקיו יחד כמו שפועל כשנותנים צונן על דבר חם. ועדיין יקשה על טוטו"ד דודאי כשמונח בכבישה יותר ממעל"ע נתרכך עוד יותר ולא נצטנן. ובגוף חקירה זו יש לדון בדברי הירושלמי פ"י דתרומת הל"ה ובדברי התוס' פסחים (דף נ"ב) ד"ה הכובש בשם ר"נ גאון ואין הפנאי מסכים לזה: