שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קלח
כבוד הרה"ג וכו' מו"ה אברהם נ"י הרב בסליזאווא.
ע"ד אשר אלעקסאנדראווא וצעחאצינעק שייכים מעולם לגליל עיר סליזעווא לכל דבר. וקוברים מתים שלהם בביה"ק דשם. והח"ק שעוסקים במצות קבורה הם מאנשי עיר סליזעווא ועתה נתרבו תושבי אלעק' יותר מבסליז' והשיגו רשיון מהממשלה לעשות ביה"ק במקומם ועשו ח"ק בעירם. ואנשי צעח' רוצים ג"כ לקבור מתים שלהם באלעק' כי היא קרובה להם יותר מסליז'. ואנשי סליז' טוענים שכבר החזיקו שההכנסה מקבורת המתים של אלעק' וצעח' שייכת להם. ובזה החזיקו כל צרכי ציבור וצדקות שבעירם. וגם החזיקו במצות קבורת מתים של מקומות הנ"ל. ואנשי אלעק' טוענים כי החזקה היתה רק מצד אונס שלא היה להם רשיון לעשות שם ביה"ק וגם כי היו רק מתי מעט. וגם דכיון שהם גליל של סליז' היה לאנשי סליז' לתקן מן ההכנסה צרכי ציבור גם באלעק' כגון ביהמ"ד ומקוה וכדומה ולזה יעשו את כ"ז עתה מהכנסת הח"ק שיהי בעירם. וע"ד חזקת המצוה טוענים שיוכלו אנשי סליז' לבוא אליהם לקיים מצות גחש"א עם המתים אבל לא יוכלו למנוע את אנשי אלעק' מלעסוק במצוה זו וכן שכר הקבורה יהא שייך לאלעק'. ואנשי צעח' טוענים כי הוא בזיון גדול להוליך המתים רחוק לסליז' לזה רוצים לקבור באלעק' וגם כי הדרך לסליז' הוא דרך אלעק'. והאריך כבודו בדברים ישרים וחפץ לדעת דעתי בזה. ואשיבנו בקוצר כי רבו טרדותי:
הנה לכאורה יפה טענו אנשי סליז' כי כבר בארתי בחיבורי ח"א סי' ל"ו וח"ב סי' ג' וה' אשר כל הגליל משועבד להעיר ששייך אליו כי ע"מ כן נשתתפו שיהיו לאחדים ואין יכולים לחלוק. ומה שטענו אנשי אלעק' שרוצים שיבנו אצלם ביהמ"ד ומקוה וכדומה. הנה אפשר יש מקום לטענתם כי כיון שהם מגליל סליז' צריכים אנשי סליז' לפקח גם על צרכי אלעק' כשנתרבו התושבים שם. אבל בכ"ז תהא ההכנסה מח"ק שייכת לסליז' כפי שהיה עד כה ואנשי סליז' ישתדלו לעשות באלעק' את הנחוץ להם וכעין הא דאיתא במגילה (דף כ"ח) דאמר רב הונא שיתנו לו הצדקה שמעיר הסמוכה לו לפי שהוא היה המפקח גם על עניי העיר ההיא ע"ש וכשיש חבר עיר צריכים לתת הצדקה בעיר ההיא בכל גוונא ע"ש ועוד דהא איתא בירושלמי פ"ב דמ"ק שנוח לאדם להקבר אצל אבותיו וא"כ לא יוכלו לעשות ביה"ק חדש להתרחק מביה"ק שקבורים שם אבותיהם. ואף אם אומרים שאין מקפידים ע"ז מ"מ הרי גם לאבותיהם נוח שיקברו בני משפחתם אצלם וממילא מוטל עליהם לעשות נ"ר לאבותיהם. שלא להפרד מהביה"ק דסליזעווא. וגם טענת חזקת מצות גחש"א לכאורה היא טענה גדולה דהא קיי"ל בח"מ סי' קמ"ט ובאו"ח סי' קנ"ג סכ"ד שאם החזיק אחד במצוה אין יכולים לתת המצוה לאחר וכ"כ המג"א שם סקמ"א שחבורה שהחזיקה במצוה אסור לאחרים לעסוק במצוה זו והרי החזיקו אנשי סליז' במצות גחש"א במתי אלעק' וצעח'. וגם די"ל דאדעתא דהכי נשתתפו כל יושבי הגליל שמצות גחש"א יהא שייך לח"ק דסליז':
אבל באמת יש לדחות זה כי יסוד השתתפות הרבים בבה"ק אינו כדי לעשות מזה הכנסה רק כדי שיוכלו לקנות קרקע לזה ולעשות גדר ושמירה כראוי כי מתי מספר אין בכחם לעשות כזאת. ורק ממילא נעשה מזה הכנסה ג"כ לפי המנהג שלוקחים הרבה עבור קבורת עשירים וכבר צווחו אחרונים על מנהג זה וע' ח"ס סי' שכ"ט וש"ל וכל עיקר לימוד זכות בזה הוא מצד שכבר נהגו כן ונתרצו הקהלות במנהג זה וגם מצד שכופין על הצדקה ונהגו שיהי רשות לאנשי חברת גחש"א לעיין בזה כמה יתנו היורשים ויש קהלות שעושים את העיקר טפל כי מוציאים את הכסף שלוקחים בעד קבורה על ענינים שונים ועל הביה"ק אינם משגיחים לעשות לו חומה ולשמרו כראוי. ולפ"ז כשנתרבו תושבי מקום אחד ובכחם לעשות ביה"ק במקומם ואנשי העיר ששם נמצא הביה"ק הישן ג"כ בכחם להחזיק את הביה"ק שיהא משומר כראוי ודאי הרשות בידם לעשות ביה"ק לעצמם כי טיבותא היא לגבי אנשי סליז' שלא ירבו הנקברים בביה"ק שלהם ולא יצטרכו להרחיבו במשך הזמן. וההכנסה מזה אחרי שבעיקרה היא שלא כדין רק שיש למצוא זכות ע"ז כמש"ל ודאי שאין מקום לעשות מזה תביעה. וסברא דאדעתא דהכי נשתתפו לא שייך בזה דודאי לא נשתתפו בשביל ההכנסה רק בשביל גוף הביה"ק כמש"ל. וממילא אנשי אלעק' אין מחויבים לתת דמי הקבורה לסליז' דלא אמרינן במגילה (דף כ"ח) שיתנו הצדקה לחבר עיר רק כשהבטיחו הצדקה בעירו אבל כשהצדקה נעשית במקומם א"צ ליתן להם ועי"ז לא יצטרכו אנשי סליז' לתת להם על צרכי רבים של אלעק' כי יוכלו לקחת מהכנסת דמי קבורה. ואף דאי נימא שסמך המנהג הוא על דין דכופין על הצדקה ולזה צריך שיהא עכ"פ הסכמת ב"ד וכמ"ש הח"ס שם. הנה בודאי גם בסליז' לא היו לוקחים בהסכמות ב"ד וכמו בכל עיירות שב"ד אין יודעים כלל מזה. ואי נימא דסגי במה שב"ד יודעים שהחברה נוהגים לקחת כפי השערתם ומדלא מיחו בידם הוי כהסכמה א"כ גם כשיקחו באלעק' יהי נקרא ג"כ בהסכמת ב"ד דהא הרב דסליז' הוא רב דאלעק' ג"כ:
אכן אנשי סליז' יש להם טענה על אנשי אלעק' וצעח' שיתנו להם חלק בהוצאות הדרושות לגדר ביה"ק ושמירתו דהא קבורים שם גם מתים שלהם ויש להם חלק בגוף הקרקע ג"כ ובזה יש מקום לטענת אנשי סליז' דכיון שיהי לאלעק' וצעח' ביה"ק בפ"ע לא יתנו לסליז' חלק בהוצאות ביה"ק שלהם ועל רבים אמרו חז"ל בב"ב (דף כ"ה) שאין מי שיתבע דקדירה דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא. אבל ז"א דהא לכאורה יוכלו אנשי אלעק' וצעח' לתבוע חלק מההכנסה שיהי לאנשי סליז' מהביה"ק כי הלא הביה"ק קנו בלי ספק בשיתוף כל המקומות הנ"ל. וקרקע ביה"ק משותף לכולם והלא מעתה לא יתנו מאומה לאלעק' וצעח' על צרכי רבים שלהם וכמש"ל. אבל נראה דבאמת גוף שיווי הקבר הוא מעט. ומה שלוקחים יותר הוא כמש"ל מצד שכופין על הצדקה או שכן המנהג לקחת בשעת קבורה על יתר צרכי העיר מכ"א לפי ערכו וא"כ אין זה נקרא הכנסה מהביה"ק. ואף שי"ל שגם בהיתרון יהא חלק לאנשי א' וצ' כעין הא דאיתא בכתובות (דף צ"ח ע"ב). מ"מ נראה דודאי בשעה שקנו את הביה"ק דסליז' היה באלעק' וצעח' מתי מעט ולא נתנו כלל חלק בדמי הביה"ק ורק שיש להם חלק מצד ששייכים לאותו גליל והוי כאלו דרים בסליז' וא"כ עכשיו שקנו ביה"ק במקומם אין להם עוד טענה דהרי אנשי סליז' טוענים שיקברו מתיהם בסליז'. ואטו אם יצא אחד מעירו לעיר אחרת יוכל לתבוע שיתנו לו חלקו מהכנסת ביה"ק ושארי הכנסות של ציבור שנתיסדו בעודו שם ודמי להא דתנן בב"ב (דף קע"ב ע"א) וכן קיי"ל בח"מ סי' קע"א ס"ו שאם ירשו בית הבד ובית המרחץ שני אחים אחד עני ואחד עשיר יכול העשיר לומר לעני קח לך עבדים וירחצו בבית המרחץ וכו' ע"ש וכן קיי"ל בכתובות (דף ק"ג ע"א) שאם התנה שיטחון לו איזה סכום ואח"כ בנה רחיים לעצמו יכול לומר לו טחון ומכור לאחרים וכן קיי"ל בח"מ סי' שי"ח ויש להאריך בזה ואכ"מ. ולזה לא יוכלו אנשי אלעק' וצעח' לתבוע חלק מההכנסה. ואף אם לפי ראות עין אין מקום פנוי בביה"ק דסליז' רק מעט ואם היו קוברים שם גם אנשי אלעק' וצעח' היה מתמלא הביה"ק בזמן קצר והיו צריכים לקנות ביה"ק אחר ועתה לא יצטרכו לקנות כ"כ במהרה וא"כ יש טוה"נ לאנשי סליז' בזה שאלעק' קונים ביה"ק לבדם. בכ"ז נראה שאינו טענה כ"א היו קוברים שם מאלעק' וצעח' היתה ההכנסה רבה והיו קונים יחד ביה"ק חדש וגם דנראה עיקר שכן המנהג שכל מי שיוצא מעירו אין לו טענה על אנשי עירו אודות חלקו בהכנסות הציבור וכן אין המנהג שיתן חלק בהוצאות צרכי העיר שיצא משם:
ולכאורה כיון שאלעק' וצעח' אין מתפרדים לגמרי מגליל סליז' י"ל שעכ"פ צריכים לתת איזה חלק בצרכי שמירת הביה"ק וע' ח"ס סי' של"ד. וגם יש לדון ע"פ הא דקיי"ל בח"מ סי' קס"ג ס"ג שאף מי שא"צ למקוה וכדומה מ"מ צריך ליתן חלק בהוצאה וכתב הסמ"ע שהדין כן בכל צרכי ציבור הקבועים ע"ש וא"כ ה"ה בנ"ד שביה"ק הוא צורך ציבור קבוע וצריכים אנשי אל' וצ' לתת חלק אף שא"צ לזה כעת לפי שיש להם ביה"ק לבדם ובחיבורי ח"א סי' ל"ו הארכתי בזה ובארתי דבדבר ההכרחי לבני העיר אף שא"צ לזה מחויב ליתן חלק בההוצאה ואין לך הכרחי מביה"ק. אבל באמת יש לחלק דהנה מקור הדין שם הוא מתוספתא פ"ק דב"ב שהשותף בחצר מחוייב לתת חלק בחפירת באר בחצר אף שהוא דר בחצר אחרת. וזה שייך רק כשהוא משותף בחצר זה ושותפיו אינם משותפים בחצר שהוא דר כעת. וכן במי שהוא דר בעיר וא"צ למקוה הרי מ"מ הוא משותף לכל צרכי העיר דהא א"א שכל אחד יהא לו מקוה בפ"ע ושו"ב בפ"ע וכדומה ואדעתא דהכי נשתתפו וכמש"ש בחיבורי והבאתי ג"כ מהח"ס חח"מ סי' ס"א. אכן בנ"ד שכולם גליל אחד הרי הם שותפים בכל צרכי ציבור שלהם וצריכים לעשות כל דבר כפי הדרוש לטובת כולם ולא שיהי טובה לאחד ורעה להשני וכיון שנכון הדבר שיעשו באלעק' ביה"ק הרי י"ל שגם אנשי סליז' יצטרכו לתת על ההוצאה הדרושה לזה וכמו שמקודם נתנו אנשי א' וצ' לצרכי ביה"ק דסליז'. ואף שי"ל דאנשי א' וצ' שייכים לסליז' ומשותפים שם אבל אנשי סליז' אין להם שיתוף בא' וצ' וכעין הא דעירובין (דף צ"ב) דיורי גדולה בקטנה ולא דיורי קטנה בגדולה ופרש"י שגדולה מושלת בקטנה ומושכים אותם אצלם ע"ש. מ"מ נראה דודאי צריכים לפקח גם על צרכיהם ועכ"פ לא יקחו מא' וצ' עבור שמירת הביה"ק וגם כי י"ל שבשעה שנתנו אנשי אלעק' וצעח' דמי קבורה בסליז' בעד מתיהם כבר נכלל החיוב על אנשי סליז' לשמור הביה"ק ולעשות גדר וכדומה כי לפה"נ הוציאו כסף ההכנסה לצרכי סליז' בלי שום תועלת לאלעק' וצעח'. ולזה נראה שא"צ אנשי אלעק' וצעח' ליתן להם על הוצאות שמורה כיון דבלא"ה אין עולה הוצאה גדולה ע"ז וגם כי אין ההוצאה מתרבה ע"י מתים של א' וצ'. ואם יצטרכו לעשות גדר חדש שיודרש הוצאה מרובה הנה אף אם נדון אותם כשותפים מ"מ ודאי הקברים שנקברו שם מאנשי א' וצ' הם מעטים לעומת המתים של אנשי סליז' כי הלא עד כה היו בא' וצ' רק מתי מעט ומהיום לא יקברו שם עוד מא' ומצ'. והעיקר שהביה"ק הוא של סליז' וכשקברו א' וצ' מתיהם בסליז' לקחו הם ההכנסה מזה ואין מחוייבים בעשיית גדר כי ע"מ כן קברו שם וכן המנהג וגם כי הרי יש להם הכנסה מהביה"ק. עכ"פ העיקר נראה שא"צ לתת חלק בשמירת ביה"ק ולא בעשיית גדר חדש:
ומש"ל שנוח להמתים שיקברו את קרוביהם אצלם. נראה דזה שייך רק אם היו לכל תושבי אלעק' וצעח' קרובים קבורים בסליז'. אבל כיון שנתוספו הרבה משפחות במקומות הללו שאין להם עדיין קרובים קבורים בסליז' והם ודאי אין מחוייבים לבזות א"ע שיוליכום לסליז' כי במרחק כזה ודאי לא ילוו אותם כראוי וגם כי יזדמן שיהיו גשמים מזלפין על מטתו שמפורש בסנהדרין (דף מ"ז) שהוא בזיון גדול והם מותרים לעשות ביה"ק במקומם וכ"כ באו"ז הגדול ה' אבילות סי' תי"ט שצער ובזיון הוא למתים כשמוליכים אותם למרחוק וממילא יוכלו לקבור שם גם שארי מתים כדאיתא בס' שס"ג ס"ב שאין להוליך מת ממקום שיש שם ביה"ק למקום אחר ואף שלקוברו בקבורת אבותיו מותר כדאיתא התם מ"מ כיון שעושים שם ביה"ק קבוע שיקברו את כל מי שימות שם ממשפחתם הרי יהי' שם ג"כ קבר משפחתם. ובחיבורי ח"ד סי' צ"ה כתבתי שמשפחתו לענין זה נקראים פסולי עדות מחמת קורבה. ועוד דהא מבואר בס"ח סי' ת"נ ותש"ט ותש"י שיש נ"ר למתים כשהקרובים מבקרים את קבריהם ולזה כשיהי' ביה"ק בעירם יבואו הקרובים לבקר את ביה"ק לעתים יותר תכופות מכפי שיבואו לעיר אחרת. ועפ"ז נדחה מש"ל שצריכים אנשי אלעק' לעשות נ"ר לאבותיהם עי"ז שיקברו בביה"ק דסליז' דהא קיי"ל דמצות כיבוד אב הוי משל אב ולא משל בן וה"ה הכא בשביל עשיית נ"ר לאבותיהם אין מחוייבים לוותר את הבזיון וצער שיהי' להם בהולכתם לביה"ק דסליז' וכן מה שבסליז' לא יבקרום קרוביהם לעתים קרובות כ"כ ולכאורה י"ל דכיון דקיי"ל שבגופו מחוייב לכבד את אביו וכן קיי"ל בקדושין (ד' ל"א) שצריך שיאמר על אביו הכ"מ ופירש"י שכל רע שראוי לבוא על נפש אביו מקבל על עצמו וא"כ כ"ש שמחויב לבזות א"ע כדי לכבד את אביו אבל ז"א דלכיבוד אב שאני. אבל הכא הוי רק לעשות לנפשו נ"ר ולזה י"ל שאפשר לא ניחא כלל לאבותיו שע"י עשיית נ"ר שלו יתבזו בניו ויצטערו ע"י שיוליכים מרחק כזה לביה"ק. ובדרך כלל מוכח מדתיקן יהושע שמ"מ קנה מקומו ואיתא במסכת שמחות שר"א ור"י אמרו לר"ע שלא טוב עשה שהוליך מ"מ לביה"ק הרי חזינן שיותר נוח לאדם להקבר לבדו משיטלטלוהו למרחוק ויש לדון בזה מהא דאיתא בסי' שס"ג שמותר להוליך לקברות אבותיו וע' חיבורי שם:
וכ"נ בש"ע סי' שס"ג ס"ב דאיתא שם שאם צוה שיקברוהו בביתו ולא בביה"ק שומעין לו ומשמע אף שבביה"ק קבורים אבותיו. אלמא שאין איסור בזה אם הוא מוצא שנוח לו יותר להקבר במקום אחר ואפשר דקדקו בביתו לפי שנוח לו יותר שלא יצטרכו לטלטלו כלל וכמ"ש האו"ז שהטלסול הוי צער ובזיון למת והרי שאינו מחוייב להקבר במקום אבותיו אם יהי' לו מזה צער ובזיון דאם היה אסור לעשות כן הרי כתב הרמב"ם בפ"ט מהזו"מ שבמקום איסור אין שייך הא דמצוה לקיים דברי המת וכן מוכח מהא דסנהדרין (דף מ"ו) שאם היה גורם בזיון לקרוביו אין שומעין לו ע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד כיון שמסכימים יושבי אלעק' שיקברום במקומם אין בזה שום איסור ואף מתים קטנים שאין בהם דעת יכולים אבותם וקרוביהם לקברם שם דהלא גם אבותם יקברו שם לאחר אריכת ימיהם ובודאי ניחא להו טפי להקבר במקום אבותם ולזה ברור שטוב עושים אנשי אלעק' בעשותם ביה"ק במקומם ובפרט בעתים הללו שאפשר שיהא לפעמים קפידא משרי הממשלה על הובלת המתים למרחוק ואפשר להסתבב עי"ז כמה עניני בזיון להמתים בודאי מצוה רבה לעשות ביה"ק במקומם ואין אנשי סליז' יכולים למחות בידם:
וע"ד שטוענים אנשי סליז' שהחזיקו במצות גחש"א עם מתי אלעק' וצעח'. פשוט שאינה טענה דלא החזיקו רק שבסליז' לא יעסוק אחר במצוה זו זולתם אבל לא במקום אחר וגם דדמי למ"ש המג"א בסי' קנ"ג סקמ"א שאף שהחזיק שיתפללו אצלו. מ"מ מותרים מקצתם להתפלל במקום אחר כיון שלא נתבטלה התפלה שם לגמרי. וה"ה הכא הרי נשאר להם עסק מצוה זו במקומם ויש לחלק. ועוד דזה שהניחו להם להחזיק במצוה שלהם היה בשביל שלא יכלו לעסוק בעצמם בזה לפי שלא היה ביה"ק במקומם. אבל עתה שיש להם ביה"ק אין לאנשי סליז' זכות בזה. ועוד דהא לא החזיקו בזה רק באופן שלא תגרום החזקתם בזה שום נזק לאנשי אלעק' דהא בלא"ה הובילו מתיהם לסליז' אבל עתה שעושים ביה"ק במקומם ודאי שאין מחוייבים להוביל מתיהם לסליז' כדי שיעסקו שם בהם ואף להודיע לאנשי' סליז' שיבואו לאלעק' לעסוק בזה אינם מחוייבים כי אינם מחוייבים לטרוח להודיעם וגם כי עי"ז יבוא המת לידי בזיון כי לפעמים יצטרכו להמתין עליהם. ועוד דהא הרבה פוסקים כתבו מקור דין חזקה במצוה מההוא שיפורא דבגיטין (דף נ"ט) וכתבו הטעם משום חשדא וע' חי' רעק"א סי' קנ"ג סי"ז ובנ"ד ליכא חשדא דהא הכל יודעים שאלעק' עשו ביה"ק לעצמם. ואף לטעם דהוי כהורדה הכא לא הוי כהורדה דהרי לא סילקו את אנשי סליז' ממצות גחש"א לגמרי רק הם קוברים מתיהם במקומם וממילא אין יכולים אנשי סליז' לעסוק בהם וע' חיבורי ח"ג סי' א' בזה. ועוד דהא כתב המג"א שם שלא יוכלו לעכב על מי שרוצה לעסוק במצות קבורת מתים רק במקום שיש חבורה מיוחדת אין לאחרים לעסוק בזה מפני המנהג ע"ש הרי שתלה זה רק במנהג והמנהג הוא רק באותה העיר אבל לא כשקוברים המתים בעיר אחרת. ואם יזדמן שאחד מאנשי חברה דסליז' יצא לדור באלעק' י"ל שמחוייבים אנשי אלעק' לקבלו בחברתם כיון שכבר החזיק במצוה זו. אבל ז"א דלא החזיק רק במקומו ולא במקום אחר וגם כי החזקה היתה רק לעסוק במתים הקבורים בסליז'. וממילא עסקו בכל המתים שהביאו לשם ממקומות אחרים וגם מאלעק' וצעח' בכלל זה. אבל כשיש להם ביה"ק במקומם אין להם שייכות בזה. ובכ"ז אם יזדמן כזה ראוי להכניסו בחברתם מפני דרכי שלום:
ומש"ל דאדעתא דהכי נשתתפו שמצות גחש"א יהא שייך לסליז'. ז"א דזה שייך רק אם היה אפשרות להם לעשות חברה לעצמם לעסוק במתים שממקומם או שיעסקו כל חברה זמן מוגבל ובכ"ז נמסר הכל לאנשי סליז'. אז היה מוכח דאדעתא דהכי נשתתפו. אבל בנ"ד כיון שלא היה להם ביה"ק במקומם. הרי היו מוכרחים למסור זה לאנשי סליז' כי לא היה באפשרות לאנשי אלעק' לבוא בכל עת לסליז' לעסוק בגחש"א. וגם א"ל כי ע"מ כן קבלום אנשי סליז' להשתתף בביה"ק שלהם ז"א דכל עיר היתה מתרצית לקבור מתים ממקום אחר ולקבל שכר הקבורה. וגם דהא היו יכולים לכופם ע"פ ד"ת וכן ע"פ הממשלה כיון שהם שייכים לגליל שלהם. ועוד כי אלו היו אנשי אלעק' עושים חברה בפ"ע. היו אנשי סליז' מעכבים עליהם באמרם דכיון שהמתים נקברים בעירם שייכת המצוה להם. אך באמת כיון שהוא גליל אחד י"ל שהיו יכולים לקחת חלק במצות גחש"א אם היו יכולים להיות תדיר שם בעת הצורך ואכמ"ל בזה כיון שאין נ"מ לנ"ד. ובכל חזקת מצוה יש לדון שאם החזיק מצד שהיו אחרים אנוסים שלא היו יכולים לעסוק במצוה זו דלא הוי חזקה אם לא מטעם חשדא או הורדה כמש"ל. וכמו בחזקת קרקע שאם ברח המערער מחמת מרדון או היה בשוקי בראי אין לו חזקה עיין ב"ב (דף ל' ול"ח):
וע"ד אנשי צעח'. אף שאין להם ביה"ק בפ"ע. מ"מ נראה שיכולים לקבור באלעק' כיון שהמקום קרוב הרבה יותר מסליז' ואף שיי"ל דכיון שצריכים להוליך מתיהם למקום אחר שוב אין קפידא אם יוליכום עוד איזה מרחק. בכ"ז נראה דלמעט בהילוכא עדיף וכעין דמסקינן בשבת (דקכ"ז ע"א). וכמה סיבות יוכלו להזדמן בהולכת דרך רחוקה וגם אם מוליכים דרך אלעק' יש בזה בזיון להמתים דאלעק' לפי דעת הש"ך סי' שס"ג. אך בחיבורי ח"ד סי' צ"ה דחיתי זה ומכ"ש כשמוליכים אותם לקברי אבותם דשרי כמפורש בש"ע שם. אבל בלא"ה כבר כתבנו שאין אנשי אלעק' וצעח' משועבדים בזה לסליז' והברירה בידם לקבור במקום שרוצים. רק אם היו רוצים לקבור מתיהם בעיר שאינם שייכים לגליל ההוא יש לדון שיוכלו אנשי סליז' למחות ואקצר כי אין נ"מ לנ"ד. ד' יזכנו לראות במהרה בישועתו ויבולע המות לנצח בבי"א: