אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קל

סימן קכט

וע"ד שנסתפק בקטן שהגדיל בעשירי באב בשנה שחל ט"ב בשבת אם צריך להתענות. לכאורה דמי זה להא דפסחים (דף צ"ג) בקטן שהגדיל בין שני פסחים שאם הוא תשלום דראשון איתא שם שא"צ להביא. וא"כ ה"ה בנ"ד שצום בעשירי הוא תשלום של ט"ב וכיון שהיה פטור בט"ב הוא פטור ג"כ מלהשלים. אך העיקר שצריך להתענות כי כן היתה התקנה מתחילה שאם יחול ט"ב בש"ק יתענו למחר. דבאמת יש סוברים שעיקר התענית הוא בעשירי. ע' חיבורי ח"ג סי' כ"ו מ"ש בזה. ולפ"ז יש להסתפק בתענית י"ז בתמוז. ועוי"ל דעכ"פ חל עליו מצות חינוך במצות בשנת י"ג. רק שבתענית הקילו שהקטנים לא ישלימו מפני חולשת גופם. אבל עכ"פ אינו נפטר לגמרי. ואף שמצות חינוך הוא על הגדולים שיחנכו את הקטנים ולא על הקטנים בעצמם מ"מ הרי היה צריך להתענות לשעות עכ"פ. ועוד נראה והוא העיקר כי תשלומין שייך כשאפשר שיעשו את העיקר ולא יצטרכו להשלים אבל כשחל בש"ק הרי זה היה ידוע בעת שגזרו להתענות שיזדמן שיחול בש"ק ותקנו אז שיתענו למחר וא"כ חדא גזירה היא. ולא הוי בתורת תשלומין. ולא דמי לפסח דשם אפשר שיהיו כל ישראל טהורים ולא יצטרכו לעשות פסח שני. ומחולשתי ההכרח לקצר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה