שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן ע
ע"ד שנאמר למרע"ה שבניו לא יירשו גדולתו רק יהושע ששימש לפניו בחייו מוכח דמדינא היו בניו יורשים גדולתו והיינו משום דמרע"ה היה מלך ובמלוכה יש דין ירושה והקשה כבודו דהא יהושע לא היה מלך. והנה מפורש ביומא (דף ע"ג ע"ב) שיהושע היה מלך ע"ש בפירש"י וכ"ה במד"ר חיי פנ"ט וכן מוכח בסנהדרין (דף מ"ט) דיליף שם מקרא דיהושע דבמקום ביטול תורה א"צ לשמוע למלך ואינו מורד במלכות. וקשה דדילמא שאני גבי יהושע שלא היה מלך ואף דכתיב שם שכל מי שימרה פיו יומת מ"מ י"ל דמלך עדיף דילפינן מקרא דשום תשים שתהא אימתו עליך אף בלי צווי המלך. ועכצ"ל דגם יהושע היה מלך כמו מרע"ה והשופטים התחילו אחר יהושע כמבואר בריש שופטים, ועוד נראה דאף אי נימא שלא היה מלך אבל עכ"פ היה הוא המושל על ישראל בכל דבר כמו מרע"ה שהיה מלך וכן מוכח ממה שכתוב שישמעו בקולו וכל אשר ימרה פיו יומת. וא"כ הוי זה מינוי לשררה ולא מכח התורה. ובזה כ"ע מודו שיש לו דין ירושה כמפורש בספרי שכל בקרב ישראל יש לו דין ירושה וע"ש בחיבורי בראש התשובה ודקאמר במדרש שיהושע היה פורס המחצלאות היינו שבזכות זה ניתנה לו השררה על ישראל. אבל אין השררה מכח התורה ורק הממונה להוראה וכדומה מיקרי מינוי הבא מכח התורה: