אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן נח

סימן נז

ע"ד סירכא מחוד אונא עליונה של ימין ממקום שכנגד השומן הפרוס על הדופן להשומן הנ"ל. וסמוך להריאה כרוחב קש ויותר קצת יצאה סירכא מתוך הסירכא הנ"ל למקום אחר באותה אונא שלא כגגד השומן הנ"ל. וגוף הסירכא עברה במיעוך הנהוג ונשאר שלם ויפה רק הסירכא השנית לא יכלו להעבירה במקום שהיתה דבוקה לריאה. כי נקלף קרום הריאה עמה:

לכאורה י"ל שהסירכא מהשומן נתחברה להמקום השני שבאונא שלא עברה משם. ורק כאשר עברה סמוך למקום שכנגד השומן נתחברה לשם ג"כ. ויש לזה הוכחה ורגלים לדבר. דהא חזינן שממקום שכנגד השומן עברה במיעוך וממקום השני לא עברה. אלמא שם הוא עיקר הסירכא. ועוד דהא עכ"פ חזינן שהסירכא הוא מגוף הריאה והויא כקרום מחמת מכה שהרי קלטה קרום הריאה. ועוד דבאמת אין מצוי שתהא הריאה סרוכה לסירכא אחרת. רק לאיזה מקום בריאה או לשומן או לטרפש כי האברים יש להם בטבעם ליחה ומתדבקים זל"ז. וכמבואר בפוסקים שעי"ז נעשות הסירכות. אבל חוט הסירכא אין בו ליחה ואינו ממשיך אליו את האברים הסמוכים. וכן קיי"ל ביו"ד סי' נ"ז סי"ג ובכמה דוכתי שתולין במצוי לענין טריפות. אכן מה שנדבק למקום שכנגד השומן. י"ל דכיון שהוא כנגדו ממש. וגם היה סמוך בערך רוחב קש. לזה נסרך גם לשם. וזה הויא כעין קורבא דמוכח:

אכן באמת נראה שיש להקל בזה דהא יש כאן ספיקי טובא דאף סירכא לשומן הוא רק ספק טריפה כמ"ש הפוסקים וע' חיבורי ח"א סי' נ'. ואי נימא דהויא טריפה שמא עיקר הסירכא שכנגד השומן. והשנית היתה רק סירכא כפולה שנתדבקה לסירכא זו וקיי"ל בסי' ל"ט ס"ז דכשרה אף בלא מיעוך ע"ש בש"ך ואחרונים. ואף אי נימא שלא נתדבקה הסירכא מהשומן להריאה שכנגדו. מ"מ שמא הסירכא העקרית היתה בריאה ממקום למקום. ובזה מנהגינו כהמקילים בסי' ל"ט שא"צ מיעוך והסירכא לשומן היא סירכא כפולה שנדבקה לסירכא זו. ואף שראינו שהסירכא שממקום למקום קלטה עמה את קרום הריאה. מ"מ אין לחוש דלשיטת הסוברים בטעם טריפות הסירכות משום שסופה להתפרק. זה שייך רק כשהוא שלא כסדרן יש חשש זה לפי שהאונות נמשכות לכאן ולכאן ומתפרקת הסירכא. אבל ממקום למקום אין נמשכת הסירכא ואינה מתפרקת. ולשיטת הסוברים דאין סירכא בלא נקב. כבר כתבו האחרונים דסירכא טבעה לסרך למקום אחר ולא לאותה אונא. ולזה מתירים סירכא תלויה ובאותה אונא ומה שנקלף קרום הריאה עם הסירכא. יש לתלות בחוזק הקליפה או שהיתה הסירכא דבוקה שם בחוזק. ובנ"ד יש עוד צד להקל בהסירכא שהיתה להשומן כי כבר כתבו האחרונים לצדד להקל בסירכה במקום ההוא וע' חיבורי ח"א סי' נ"ג. ואף דבנ"ד היתה סרוכה להחוד. מ"מ להפוסקים דס"ל דסירכא מחוד לחוד מיקריא ג"כ כסדרן וע' משכנות יעקב סי' ט"ו. אלמא שהאונא מגנת על חבירתה אף על החוד. וא"כ ה"ה הכא דס"ל להפוסקים שסירכא במקום שכנגד הפריסה מיקרי כסדרן. י"ל דגם להחוד מיקרי כסדרן. עכ"פ בנ"ד פשוט שיש להכשיר וע' חיבורי ח"ב סי' י"ב מעין זה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה