שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן נז
וע"ד עוף שנחבט בדבר קשה אם מהני כשישוט ד' אמות או מלא קומתו כדאיתא בחולין (ד' נ"א) בנחבט ע"פ המים. הנה בהילוך כבר כתבו הפוסקים דלא מהני מלא קומתו רק בעינין ד"א כמו בבהמה כמבואר באו"ה והביאוהו האחרונים להלכה. והנה הדגמ"ר בסי' ל"ב כתב דלא מהני הילוך בעוף שמזה לא נתרסק חוט השדרה ע"ש. וכן משמע קצת מדנקט הש"ס גבי עוף ששט על המים. ולא הוזכר בעוף דין הילוך וממילא מוכח דגם בנחבט בדבר קשה מהני שיטה על המים דאלת"ה אין שום היתר לעוף כשנפל ומפשטות הפוסקים בסי' נ"ח מבואר שאין חילוק בין בהמה לעוף. אך י"ל דבעוף מהני פריחה כמו הילוך בבהמה. אבל שיטה לא מהני רק בנחבט ע"פ המים. וכ"נ דהא בזה מהני שישוט כמלא קומתו. ובנחבט על דבר קשה כתבו הפוסקים דבעינן פריחה ד"א עיין ב"י סי' נ"ח בשם הכל בו וע' טוטו"ד מהדו"ג סי' ק"ה. ולבד זה הרי חלקו האחרונים על הדגמ"ר וכתבו דמהני הילוך בעוף וכמפורש באו"ה וכנ"ל ובחי' הרשב"א בחולין (דף נ"א) כתב ג"כ דאפשר לומר דבנחבט על המים סגי בשיטה לפי שאין החבטה קשה ד"ר אבל לא שמענו מזה. מבואר דעתו שחבטה בדבר קשה דינו כחבטה ע"פ המים וסגי בשיטה ע"פ המים. והסברא י"ל דכיון שמחזיק א"ע על המים מניע את גופו למקום שרוצה. מוכח מזה שאבריו מקושרים כראוי כי אילו היו מרוסקים ומפורקים לא היה יכול להחזיק את גופו ולהניעו. ומה שמתירין בהילוך. הכוונה ג"כ בשביל הוכחה זו. ולהכי אמרינן דעקרה ללכת הוי כהליכה. דכיון שעצרה כח להניע גופה בב"א ככל בע"ח ולא גררה חלק מגופה. ה"ז אות שהאברים מקושרים כראוי. ודבעינן בעוף ד"א ולא סגי במלא קומתה. נראה דהנה הרבה פוסקים פקפקו באמת בשיעור ד"א וס"ל דסגי בהילוך מועט וגם בעקרה ללכת. ולזה סגי בשיטה מלא קומתה שמזה רואים שיש לה כח להניע כל גופה כראוי וכ"כ הרשב"א בחידושיו לדמות הא דעקרה ללכת לשיטה מלא קומתה. והפוסקים המחמירים ס"ל דכיון דבעינן שיהא הילוך יפה שלא תהי צולעת ולא תנוע לצדדין וזה א"א להכיר רק כשתלך ד"א. ואפשר דגם בבהמה סגי בשיטה במים מלא קומתה דאם האברים מפורקים לא תוכל לשוט. וממילא א"ש גם בעוף דהילוך דעוף גרוע מדבהמה כמ"ש הדגמ"ר שהזכרנו לזה צריך עכ"פ ד"א. אבל שיטה סגי במלא קומתה אף בנחבטה בדבר קשה. כ"נ לכאורה בזה. אכן הטוטו"ד סי' ק"ה כתב בפשיטות דלא מהני בעוף שיטה אם נפל על דבר קשה. וכ"נ פשטות דברי הראשונים שכתבו דגם גבי עוף בעינן הילוך ולא הזכירו דסגי בשיטה. ולפ"ז קו"ח בבהמה דלא מהני שיטה וכ"נ בש"ס. ומ"ש כת"ר להסתפק אם מועיל פריחה. כבר כתבתי שזה מפורש בכל בו הובא בב"י וכ"כ כל האחרונים דמהני פריחה: