אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מט

סימן מח

ע"ד א"י שרוצה לשכור ישראל שיעסוק בעסקו בשכר קצוב לכל שבוע. ונכלל בזה ג"כ שיסע עם נכרי אחד ממשרתי א"י הנ"ל לכל יומא דשוקא. והנכרי הלז יקנה חזרים והישראל ישלם עבורם כפי שיושוה הנכרי בעדם. ונסתפק כת"ר אם יש בזה חשש איסור משום מראית העין שעושה סחורה בדברים אסורים וחפץ לדעת דעתי בזה:

הנה ביו"ד סי' קי"ז פלפלו האחרונים אם מותר לקנות דברים טמאים להאכיל לפועליו נכרים. אלמא דלא חששו למראית העין. והאוסרים שם טעמם משום דהוי כסחורה כיון שקונה לעצמו ועוד דבנ"ד ליכא מראית העין כלל כיון שהכל רואים שהנכרי לוקח אותם רק הוא משלם עבורם. ויש מקום לחשוב שהוא מלוה להנכרי כספו ע"ז. ונכון שיגיד להנכרי המוכר שקונה אותם עבור אדון פלוני כדי שיחול הקנין של האדון. כי אף שאין שליחות לנכרי מ"מ הכסף קונה עבורו כיון שהמוכר מכוין להקנותו אבל אם לא יגידו לו יש לחוש שיחשוב להקנות להישראל. והכסף י"ל דכיון שהם מותרים מותר להישראל להשתמש בו כדאיתא בב"מ (דף מ"ג). אבל ז"א דמ"מ כיון שהישראל אינו רוצה לקנות וע' ב"ק (דף ק"ב ע"ב) וע' חיבורי ח"א סי' פ'. אך בכ"ז נכון שיאמר להמוכר שקונה עבור פלוני. כי עי"ז לא יהי מקום לחשדו שקונה לעצמו. וכמ"ש בחיבורי ח"ד סי' ע"ז שצריך לעשות כל האפשרי כדי שלא יהי מקום לחשדו. וגם אולי ישכח לפעמים לחשוב שאינו קונה לעצמו ויש מקום לדון שע"י שהמוכר יכוין להקנות לישראל ויזכה הוא בהם. ואקצר בזה באשר זה דורש אריכות וגם כי עכ"פ לא מיקרי זה סחורה כיון שאינו מכוין לקנותם וגם אח"כ אינו מוכרם להרויח ואכמ"ל כי פשוט שמותר להישראל להשכיר א"ע להנכרי על אופן הנ"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה