שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן לד
ע"ד הפאבריק של זאדא וואסער. הנה הצינורות של גומא שא"א להגעילם נראה דסגי בהדחה מריקה ושטיפה כיון שלא נשתמש בהם רק בצונן. וגם אין שם שום חשש חמץ בעין רק מפני שלא נזהרו בהם כל השנה. ובפרט שידוע אשר בזה הקפידא גדולה מאד על הנקיות. והמכונה נעשה לטהר המים מכל שמץ תערובות. והנתר שקורין קרייד שבא בזה אין בו חשש חמוץ והוויטריאל ודאי אינו בכלי של חמץ רק בכלי המיוחד לזה שצריך להזהר ולהשגיח ע"ז כי הוא דבר חריף מאוד. ואם משתמשים שם גם בזאדע. בודאי צריך לברר את הזאדע קודם הפסח שיהיו נקיים מכל תערובות גרעין וכדומה. ועל גוף הזאדע לא שמעתי שיהא איזה חשש בפסח. ובכמה מקומות משתמשים בהם בפסח. ויתר הכלים האפשרים בהגעלה צריך להגעילם כמנהגינו בכל דבר. ובפרט בכלים אלו ששוהים מעל"ע והוי כבוש אם נמצא שם חמץ. וגם יש לדון שבלעו ע"י הדחיפה החזקה שע"י המכונה שהולכת בכח גדול ע"י קיטור או ע"י סוסים וגם דהא משימים בזה וויטריאל דהוי דבר חריף מאוד וכבר נהגו ישראל להחמיר להגעיל כל כלי שאפשר בהגעלה אף שאין ברור שנשתמשו בו חמץ גמור רק שלא נזהרו בו. והכלים של נחושת המנהג לצפותם בבדיל שקורין ווייסען. ובסאפאנען אין משתמשים כלל בפסח לפי שא"א לנקותם כידוע. את זה ראיתי להודיע למעכ"ת כפי שעושים אצלינו. ובשאר מיני מים שעושים מובן הדבר שצריך ליזהר שדברים שנותנים בהם יהיו של פסח כמו הצוקער והשרף וכדומה ומה שאומרים שמדיחין הסיאפאנען מקודם במי סובין כדי לחזקם. לא נתברר זה רק הסוחרים אומרים כן ולדבריהם אסור להשתמש אף בחדשים: