אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן יד

סימן יג

וע"ד שמזדמן לפעמים שמגביהים על המרדה מצה שעדיין לא נאפית כראוי ומתחמצת המרדה. או שנמצא קצת עיסה דבוק בהמרדה. וכשנותנים בה מצה לתוך התנור מתחמצת העיסה שעל המרדה ע"י חום התנור והמרדה בולעת טעם החמץ. ובכ"ז אין מחליפין המרדה והרי נתחמצו כל המצות כמ"ש המג"א סי' תנ"א סקל"ז שאם רדו במרדה בלועה מחמץ נאסרו כל המצות ועכ"פ בכדי קליפה נאסרו וכ"כ האחרונים שם. לדעתי מה שמגביהים מצה קודם שנאפית אין זה ודאי שנתחמצה. כי י"ל שהאויר שבתנור יש בו חום כדי לאפות המצה. ואף שהצד המונח על המרדה י"ל שיתחמץ ע"י שהמרדה חוצצת. מ"מ לא הוי רק ספק. וגם דהוי ספק שמא כבר קרמו פניה וכדעת הרמ"א בסי' תס"א ס"ג ע"ש בד"מ שלאחר שקרמו פניה אין חוששין לחימוץ וכמ"ש בחיבורי ח"ד סי' כ"א אות י"ט דאף שאסור לכתחילה להגביה המצה קודם שנאפית. מ"מ בדיעבד אין לחוש ואם נמצא משהו עיסה דבוקה להמרדה. ג"כ אין לחוש בדיעבד כי בודאי יש ס' בכל מצה נגד הבליעה ע"י המשהו חמץ ובטל קודם הפסח ואינו חו"נ וכמ"ש בחיבורי שם אות י"ד:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה