אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן יג

סימן יב

כבוד הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה אפרים נ"י מו"ץ במעזירואוב.

ע"ד חטים מבוקעות שנקצצו ראשיהם ונתערבו בחטים שאינם מבוקעות שנקצצו ראשיהם. שרצה חכם אחד לדון שיהא כמב"מ ויתבטלו ברוב. הנה מבוקעות בשאינן מבוקעות הוי מבשא"מ וגם הא קיי"ל כמ"ש הש"ך וש"פ ביו"ד סי' צ"ח ס"ב דאזלינן בזה בתר טעמא וכ"כ בשו"ת בשמים ראש סי' ב' ע"ש. וכ"כ האחרונים להלכה באו"ח סי' תמ"ז דבעינן בזה ששים. וא"כ אין תועלת במה שנקצצו ראשיהם דהא קיי"ל ביו"ד סי' ק"ט שאף שאינו ניכר מ"מ כיון דהוי מבשא"מ צריך ס' לבטלו ע"ש. ובגוף דין ביטול ברוב נראה דלא שייך בנ"ד כיון שכשיאפו המצות יהיו חמץ גמור. כי המיעוט מהמבוקעות יחמיצו את השאר ועכ"פ נותן טעם חמץ בכל המצות ובכגון וזה ודאי דחוזר וניעור כדקיי"ל בסי' תמ"ז ס"ד ע"ש באחרונים. ואף שכתבו הפוסקים שם דקמח בקמח הוי כלח בלח לענין זה דלא נימא חוזר וניעור ע"ש היינו רק כשיש ששים אזי ל"א חו"נ לענין איסור משהו אבל כשאין ס' נגד החמץ ויש בו טעם חמץ כשנאפה. ודאי שחוזר וניעור ונאסר בפסח. ובפרט דבנ"ד י"ל שעי"ז מתחמצת כל העיסה וכמש"ל. שוב ראיתי שכ"כ הח"ס סי' קכ"ט דמבוקעות באין מבוקעות הוי מבשא"מ וכמש"ל. ובשו"ת שם ארי' סי' י' השיג עליו מסי' תמ"ג ס"ט שמבואר דמדאורייתא בטל חמץ ברוב מצה ביבש ביבש. וי"א שבטל לגמרי. והא במבא"מ אסור שמא יבשלם ויתנו טעם זה בזה כדקיי"ל ביו"ד סי' ק"ט. וכל דבריו תמוהים דהא גם בחמץ בעינן שיהא עכ"פ ששים באינן מבוקעות כמבואר בכל הפוסקים וכ"כ הוא בעצמו שם. והפוסקים הסוברים דבטל בפסח יבש ביבש חד בתרי היינו משום דבפסח אין לחוש לבישול דהא בפסח אף משהו אסור. ולזה ס"ל שבטל חד בתרי. וכולם ביחד בודאי אסור לאכול כדין כל ביטול ברוב. ורק כל אחד לבדו מותר משום כל דפריש מרובא פריש. וכ"כ הח"ס שם דלהכי בטל יבש ביבש משום שאינו נותן טעם ומותר לאכול כ"א בפ"ע ע"ש. ולדינא אנו מחמירים בפסח ביבש ביבש אף שנתבטל קודם פסח חד בתרי. ורק כשנתבטל או נאפה קודם פסח אנו מתירין וסומכים על הפוסקים דס"ל בסי' תמ"ז ס"ד שאינו חוזר וניעור. וע' מג"א סי' תמ"ז סק"א וח"י סי' תנ"א סקנ"ה. ובפרט לפמש"ל דאפשר שהמיעוט מחמיץ גם את הרוב כשילושו יחד. ומ"ש בש"ע הרב סי' תמ"ז דקמח חמץ הוי מב"מ כי אין ניכר שינוי בטעמו. אינו מובן. ואולי דעתו דכיון שהקמח הוא מחטים מבוקעות דלא הוי רק חמץ נוקשה. אין ניכר שינוי הטעם כ"כ. אבל הוא דחוק. ובפשוטו נראה שניכר בטעמו וכמש"ל. ובדברי האחרונים יש בכ"מ שלא נתבררו דבריהם בפרט זה ואקצר. ואיזה אחרונים כתבו דאף שנותן טעם אח"כ כשנאפה. מ"מ כיון שכבר נתבטלו המבוקעות חד בתרי הוי היתר גמור. והוא תמוה דכיון שנו"ט חמץ בהמצות א"כ לא הוי מב"מ. ולא הותר ע"י ביטול וכמ"ש הפוסקים ביו"ד סי' ק"ט דמבשא"מ כשמבשל ונו"ט נאסר מדאורייתא. אף שמקודם לא היה ניכר' והיה בטל מדינא ברוב כשהוא יבש ביבש ע"ש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה