אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ד חלק יורה דעה › סימן סז

שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק יורה דעה · סימן סז

סימן סו

כבוד הרה"ג מוהר"מ נ"י רב בק' פעסטשאנקא.

ע"ד אשה שמצאה כתם בימי טהרתה ונאבד קודם שהראתה אותו לחכם. הנה לא ביאר כת"ר מה אומרת האשה אם היה אדום וגדול או לא. כי נאמנת ע"ז דקיי"ל בנדה (דף כ' ע"ב) שנאמנת לומר כזה ראיתי ואבדתי. ואם אומרת שספק לה אם היה מראה אדום. או שא"א לה להגביל את גודל הכתם. נראה ודאי שטהורה. דהא הוי ספק דרבנן וגם יש לה חזקת טהרה וכמ"ש כת"ר ג"כ ימ"ש כת"ר בשם ספר קנאת סופרים שהחמיר והביא ראי' מהא דכזה ראיתי דמשמע דווקא שאומרת כזה. ולא בסתם ונאבד. הנה אין ספר זה ת"י וראיתו אין בה ממש דשם איירי בראיה ממש מגופה. וכן מוכח מלשון ראיתי. ולא קאמר מצאתי. וכן הטוש"ע הביא דין זה בסי' קפ"ח ולא בסי' ק"צ בדיני כתמים. ובירושלמי ספ"ב דנדה איתא ראתה על הכר. ומשמע לכאורה דהיינו כתם. אבל כבר פירש שם המה"פ דהיינו מגופה. וצ"ל דדייק לה מלשון ראתה כמש"ל. ואף דבר"ס ק"צ קיי"ל שאם הרגישה ובדקה ולא מצאה טמאה. היינו רק כשהרגישה דהוי ספק דאורייתא אבל לא בכתם. וגם שם חלקו הרבה אחרונים על דין זה והובאו בפ"ת שם. והביא זה גם כת"ר. ובבינת אדם סי' ה' שכתב להחמיר בבדקה בעד ונאבד ומסופקת אם היה מראה אדום. היינו בבדיקה דהוי חשש ספק דאורייתא. וגם בזה יש לדון אבל בכתם מודה דטהור [ואף בג"י הראשונים נראה שיש להקל בזה. דהא מ"מ הוי רק דרבנן כיון שלא הרגישה. וגם דהא נסתם מעינה דאצלינו הם רק חשש ספק זבות. ורובן ככולן הוי רק נדות. ואין מחזיקין אותה שתראה בימי זיבה ע' נדה (דף י"א ודף ל"ט). וגם כי יש מחלוקת הפוסקים בענין זה]. וכעין זה קיי"ל ביו"ד סי' צ"ח בנשפך וא"י אם היה בו ששים שרי בדרבנן ואף שודאי נפל שם דבר איסור. ויש לדון בזה מסוגיא דנדה (דף ס"ב) וע"ש בתו'. ומהא (דדף ע"א) גבי דם תבוסה וע"ש בתד"ה ר"י וכן מסוגיא דפסחים (דף י' ע"א) גבי ספק חמץ כשביטלו ע"ש בתוס'. וע' רפ"ב דטהרות דמקילינן בספק טבל לטומאה דרבנן וע' עירובין (דף ל"ו) ואקצר באשר לדינא ברור כמש"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה