אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ד חלק יורה דעה › סימן נז

שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק יורה דעה · סימן נז

סימן נו

כבוד הרה"ג וכו' מו"ה אליעזר ג"י הרב דק' אקינאוו

ע"ד שהעיר בחיבורי ח"ב סי' ל"ז. לא אאריך אחרי שמפורש בנו"ב הובא בחיבורי שם דסגי בהדחה מצד אחד. ומ"ש כבודו לחלק דשם שפכו מים בשפע רב. לא מצינו חילוק בזה בנו"ב. וגם דבנ"ד שהיה מונח זמן ארוך על הקרח נתלחלח הבשר הרבה. כי בכל שעה נפשר הקרח יותר ומתלחלח הבשר בכל שעה. ומ"ש להעיר מצד קרירות הקרח. כבר הביא כבודו שביד אפרים התיר בכה"ג. ורק שכתב כבודו דשם הוי עובדא שנתלחלח בשני הצדדים. וא"כ בנ"ד נסמוך על הנו"ב כנ"ל. ואף שיש לדחות שהי"א איירי שהכניסו הבשר למקום חם ונפשר. מ"מ הו"ל לבאר זה. ואין הי"א ת"י:

ואשר העיר בח"ב סי' נ"ג שכתבתי דהא דשומר מצוה לא שייך בדבר המזיק בטבע. והקשה כבודו ממים שבשכונת המת דהוי דבר טבעי שמה"מ זורק טיפה, ובכ"ז אמרינן שומר מצוה בא"ח סי' תנ"ה. לא ידעתי איך לא ראה שהבאתי זה בחיבורי וכתבתי שאינו דבר המזיק בטבע. והוא ברור למבין שענין טיפת הדם אינו דבר טבעי. ומ"ש שמש"ש שומר מצוה הוא רק כשבא קודם שחל החשש סכנה. הוא נגד המבואר בסי' תנ"ה שאין לשפוך מים שלנו בשביל מת. תמהני דהא שם איירי שכבר ייחדו המים לאפיית מצה ונשאבו מבעו"י לשם זה. וא"כ באה המצוה קודם שמת המת. ומה שהביא מהפ"ת סי' של"ט שהתיר אם בשלו לשבת ממים שבשכונת המת, הנה הפ"ת אינו פוסק מכריע להקשות ממנו. ולסברתו הול"ל בפשיטות שאם אין לו מים אחרים לתבשיל שבת מותר לבשל ממים אלו. וכמו במים שלנו שמותר לאפות לכתחילה. ונראה שעיקר התירו הוא דבדיעבד יש לדון שמותר בבישלו. ורק משום שיש מחמירים בדיעבד. לזה צירף סברא דשומר מצוה. ובעיקרי הד"ט חי"ד סי' מ"ד מפורש כדברי ששומר מצוה שייך רק כשנתיחדו המים לשם מצוה מקודם. ובהא דברכות (דף ג') וחולין (דף ט"ז) לא אאריך אחרי כי כבר כתבתי שם שיש להאריך בזה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה