אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ד חלק יורה דעה › סימן מז

שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק יורה דעה · סימן מז

סימן מו

ע"ד שהיה באונא אמצעית סירכא רחבה למעלה מחציה מחיתוך לארו"ע. וכשהעבירו הסירכא בקליפה מהאמצעית נמצא בצבוץ. והבודק מסופק אם הבצבוץ הוא במקום הסירכא. וגם אפשר שנעשה מחוזק הנפיחה כי נפחו בחוזק. והעומד ע"ג אמר שהבצבוץ הוא ודאי במקום הסירכא. רק אם נפחו בחוזק לא יוכל לדעת. והסירכא לצד הארו"ע עברה כהוגן. ולפי דברי העוע"ג היתה לחיתוך הארו"ע וגם על החוד. ולפי דברי הבודק היתה לגב הארו"ע וכידוע שמצוי כן שמונחת קצת אמצעית על הארו"ע:

הנה בדבר הבצבוץ יש לנו להאמין דברי העוע"ג כיון שאין הבודק מכחישו. ולתלות בחוזק הנפיחה אין מקום. כי מי שם משקל לרוח לדעת כמה צריך לנפח. רק כשנתקרע קרום הריאה מחמת חוזק הנפיחה אז מוכח שנפחו יותר מדאי וכן כשנראו עוד בצבוצים בריאה מחוזק הנפיחה. אבל בנ"ד שנראה רק בצבוץ במקום הסירכא. אין שייך לתלות בחוזק הנפיחה. ובלא"ה כבר בארתי בחיבורי ח"ב סי' כ"ד שאף אם נראו הרבה בצבוצים בהריאה. אין לתלות הבצבוץ שבמקום סירכא בחוזק הנפיחה ע"ש ובח"ג סי' מ"ז בזה:

ומה שיש לדון בזה דהא לדעת כמה ראשונים אף למעלה מחציין מיקרי כסדרן עד כאצבע מראש האונא. ולפי דברי הבודק שהיתה לגב הארו"ע מיקרי כסדרן כיון שדרך האמצעית להיות קצתה מונחת על קצה הארו"ע והיינו רביתא שוב מצאתי שכ"כ הדעת קדושים סי' ל"ט סקכ"ו. ושמחתי שכוונתי לדעתו הק'. ובזה י"ל דלכ"ע אף למעלה מחציין מיקרי כסדרן. דרק בין החיתוכים י"א דהוי שלכ"ס לפי ששם מתחילים האונות להתפרד ולהתרחק זה מזה. אבל בנ"ד שמונחות זע"ז י"ל שאין חילוק בין למטה מחצי בין למעלה. דהא עיקר טעם דכסדרן כשירה הוא משום דהיינו רביתא. וא"כ ה"ה בזה שמונחות זע"ז אף בלעדי הסרכא. ולדברי העוע"ג שהסרכא היתה לחיתוך הארו"ע וקצת להחוד. יש מקום לומר דניזל בתר רוב הסרכא וכעין דקיי"ל בסי' ל"ט סכ"ה. ואף לפמ"ש האחרונים דלא אזלינן בזה בתר רוב הסרכא. וכ"כ בחיבורי ח"ג סי' ל"ח הרי בארתי שם דאם יש עוד צד להקל י"ל דסגי כשעבר מעל החוד לבד. ואם נמצא בצבוץ תחת הסרכא שעל החיתוך יש לתלות בחוזק הקליפה ע"ש. והכא יש צד להקל דשמא היתה הסרכא במקום שהאונות מונחות זע"ז וכדברי הבודק. ועוד דהא הרבה ראשונים ס"ל שגם לחוד הוי כסדרן וכמ"ש המשכנות יעקב סי' ט"ז. וכמה אחרונים הסכימו לדבריו. וא"כ מעיקר הדין הוי זה כסדרן. רק שאנו נוהגים להחמיר בלמעלה מחציין ולחוד דהוי שלא כסדרן. א"כ היכא שיש עוד מקום לצדד לקולא יש להכשיר. ועוד דכיון שבמקום ההוא היה קצה האמצעית על האו"ע. א"כ גם התוד שם מיקרי כסדרן. דלא גרע מן הגב כמש"ל כיון דהיינו רביתא. ואדרבא חיתוך האו"ע יש לחוש שאינו כסדרן. ועוד יש לדון לשיטת התו' דטעם סרכא הוא שסופה להתפרק. דסגי שתעבור במיעוך רק מצד אחד כמבואר באחרונים. ועכ"פ איכא בנ"ד ספיקי טובי. ואף שיש סוברים דאף בכסדרן אם הסירו הסרכא ונמצא נקב דטריפה. מ"מ היכא שאין שם נקב ודאי. רק בצבוץ. ודאי שאפשר לתלותו בחוזק הנפיחה וכדומה. ע' חיבורי ח"ג סי' מ"ז לענין משמוש יד הטבח. עכ"פ בנ"ד אם עברה הסרכא כראוי וקרום הריאה שלם ויפה למראית העין. והבודק אומר ברי שנפחו בחוזק יותר מכדי הרגיל. יש להכשיר בהפ"מ. והרבה פעמים ראיתי שניכר במקום הסרכא כאלו נקלף קצת קרום מהריאה. ובאופן כזה אין לתלות הבצבוץ בשום דבר אף בכהא דנ"ד שיש מקום לומר דהוי כסדרן כנ"ל. וצריך להשים לב לזה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה